ביום רביעי התקיימה הישיבה הראשונה של ועדת החינוך של עירית חיפה. כזכור, בעקבות ההסכם הקואליציוני עם ראש העיר יונה יהב, קיבלה מפלגת העבודה את הזכות לעמוד בראש מספר ועדות, והחשובה בהן – ועדת החינוך.
בישיבה השתתפו כעשרים וחמישה איש, ביניהם נציגי משרד החינוך, הסתדרות המורים, ועד ההורים, מועצות תלמידים, מנהל בית הספר עירוני ה' ונציגי המפלגות שונות. ישראל סביון, מזכיר המחוז ויו"ר ועדת החינוך, החליט לזמן באופן קבוע שניים מנציגי חוג חיפה לישיבות הועדה: אברום דגני ונורית פגי. ישיבת הועדה ארכה כשעתיים וחצי.
בשורה התחתונה – כל הנוכחים, ללא יוצא מן הכלל טענו שמערכת החינוך כושלת בכל הנוגע לחינוך לערכים ושזוהי אחת המטרות החשובות העומדות בפני מערכת החינוך היום.
להלן פרוטוקול הועדה (בהתחשב בכך שלא תמיד שמעתי ברור את שמות המדברים, ולא תמיד הבנתי את מי הם מייצגים):
לאחר סבב היכרות בין הנוכחים, פתח סביון ואמר שמטרתה של פעילות ועדת החינוך העירונית בקדנציה הנוכחית היא הרמת תרומה משמעותית לצמצום הפערים בחינוך, לשדרוג המערכות וגיוס משאבים לטובת מערכת החינוך.
פרופ' גדי לנדאו, מ"מ מקום יו"ר הועדה (מס.2 ברשימת מפלגת העבודה, ראש החוג ללימודי המחשב באוניברסיטת חיפה) ניהל את הישיבה לאחר מכן. גדי אמר שהוא שמח להיות חבר הועדה, שמספר האנשים הרוצים להיות בה עולה על מספר המקומות האפשרי בה. מטרת הועדה, לדעתו, היא להפוך את חיפה להיות מס.1 מבחינת מערכת החינוך בארץ. לטענתו, היות וחיפה נמצאת ממילא בחמישיה הראשונה, זו אינה משימה בלתי אפשרית. הוא והסיף ואמר שהדיונים בועדה יתמקדו בשני נושאים: הכרת המערכת ודיווחים שוטפים.
שי בליטנטל, מ"מ יו"ר הועדה, אמר שתמיד צועקים "חינוך" במערכות בחירות, אבל בפועל לא עושים כלום. לדעתו על הועדה לדאוג לקדם את המערכת לבניית חברה טובה יותר, שתלמידיה שותפים ותורמים לחברה. תפקידנו כאנשי ציבור לאפשר דעות שונות, לכוון את הדרג המקצועי, לדאוג למשאבים מתאימים.
רחל מתוקי, ראש מחלקת החינוך בעיריית חיפה, דיווחה שנדהמה לראות את הרצינות שבה סביון ולנדאו למדו את המערכת. היא הודיעה שכל התוכניות שהחלו בעבר ימשיכו גם בקדנציה הזו, ושיתווספו להם יעדים נוספים. מתוקי סיפרה על תהליכי הרישום לבתי הספר ולגנים המתחילים בימים אלה.
סביון הוסיף ואמר שנוספו 2 מליון שקל למחלקה להעצמה חינוכית ואופק חדש. הוא סיפר שסוכם על ביצוע סקר מקיף של חצי מיליון ש"ח ליצירת תוכנית אב בנושאי חינוך.
פתחי, מורה לשפה וספרות ערבית, שלימד בחיפה ובמכללת אורנים ופעיל בנושא הדו-קיום, טען שחינוך הוא נושא חשוב ביותר בהקשר הזה. צריך להשקיע תקציבים אדירים בחינוך כדי לפרוץ את מחסום הזרות בין שני העמים. צריך לעשות ביקורים הדדיים בין בתי ספר. לא לעשות מהפיכה אבל בצורה שקולה להוריד את המחיצות ולבנות עתיד טוב יותר לילדינו.
רות אלון, חברת מועצה חדשה (סיעת בורובסקי) אמרה שצריך ללמוד מהן הבעיות הגדולות ולהגדיל את תקציב החינוך באופן יחסי. אלון הוסיפה שחשוב ביותר לדווח לציבור על פעולות הוועדה.
יניב בן שושן, נציג הסטודנטים, אמר שצריך לשלב סטודנטים מהאוניברסיטה במערכת החינוך.
אברום דגני אמר שעל מערכת החינוך לשרת את החזון. מה שחשוב זה לא רק ציונים אלא חינוך לערכים. למרות כל מה שנעשה עדיין מערכת החינוך בחיפה לא מגיעה לרמת מערכת החינוך של נשר וטירת הכרמל. דגני טען שבעבר היו שליש מן התלמידים בבתי הספר הפרטיים – תלמידים שלא שילמו שכר לימוד לצורך צמצום פערים. היום זה לא קיים. כמו כן טען שמבני הקוביות של בית הספר מעודדים אלימות ויוצרים אי-נוחות. בנוסף טען שצריך לחנך את התלמידים לעבודה ולא ל"לימודי אויר" (לופט גשפט), ולכן צריך להקים מחדש את מערכת החינוך המקצועית, כי לא כל אחד מתאים לאקדמיה.
מיכלי טענה שהיתה רוצה לראות את המערכת מתפקדת בלי פוליטיקה.
נורית פגי הגיבה ואמרה שלהיפך, בעיניה חשוב ביותר להכניס פוליטיקה למערכת החינוך כדי שהתלמידים לא יצאו מנוכרים למערכת הפוליטית, דבר הנראה לעין באחוזי ההצבעה היורדים במערכות הבחירות.
אסף, נציג מועצת התלמידים, אמר שהחשוב הוא תיקון האדם והחברה. הוא אמר שחיפה היא שיאנית בניצול בני נוער בעבודה. לטענתו חינוך פורמלי לא מספיק. המצב בתנועות הנוער בחיפה, לעומת ערים אחרות, קשה ביותר.
דודי גושן אמר שאסור להיות שבויים בזרמי התקשורת, למשל בכל הקשור לתוצאות בחינות הבגרות. צריך לחשוב על חזון אבל גם על מענה מהיר לאיוולת של ביטול בתי הספר המקצועיים. צריך חינוך ערכי שאנו לוקים בו כמדינה.
מיכה אמר שחשוב להעשיר את המורה ושעושים עוול למורים בתקשורת. חשוב גם להסתכל במערכת מנקודת המבט של הילד והתלמיד.
מיה, ממועצת הנוער העירונית, אמרה שתנועות הנוער חשובות ביותר. שחינוך לא פורמלי חשוב כמו חינוך פורמלי, ושהועדה תקבל החלטות לטובת התלמידים.
סיגל, פעילה בארגון ההורים הארצי, אמרה שתפקיד חברי הועדה הוא להביא קולות מהשטח, ולהביא לכך שלכל ילד בעיר תהיה נקודת פתיחה זהה.
קובי אמיר, מנהל ביה"ס עירוני ה' אמר שלצד חזון חשוב לדבר על דמות הבוגר הרצוי. הוא ביקש שהועדה תיתן כוח וגיבוי למערכת החינוך העירונית ושפעילותה תורגש בשטח.
סביון הוסיף ואמר שמדברים על מערכת החינוך ושוכחים שהגורם המכריע הוא הבית. כשיש התלהמות כנגד מערכת החינוך וכשיש תוכניות טלביזיה ירודות – קשה לקדם את החינוך.
גדי לנדאו אמר שבסיכום הסבב לא הוחמץ אף נושא חשוב. בכל ישיבה נדון באחד הנושאים.
נציג הזרם הדתי אמר שבעיית מערכת החינוך היא שמחנכים להשגים ולא לערכים. צריך לחנך ליחסים טובים יותר בין אדם לחברו, לחברה טובה ולערכי העם היהודי.
פליקס קוריטני אמר שהמושג חינוך הולך לאיבוד, ושבית ספר הוא מקום מצוין לקבל ערכים. צריך לשלב את הסטודנטים בכל הנוגע לתרבות, חינוך וקהילה.
רחל מתוקי אמרה שצריך לעשות מפגשים עם נתונים למניעת דיסאינפורמציה. צריך לבחור רק 2-3 נושאים ולהתעמק בהם. מתוקי דיווחה על הערכות מערכת החינוך בתקופת המלחמה. היא אמרה שהוקם מטה שפעל בשני מישורים: האחד (שנכשל) – אפשרות אירוח של משפחות מהדרום (המשפחות מהדרום לא היו מעונינות באירוח אלא בלינה בבתי מלון, מה שלא התאפשר מבחינה תקציבית). השני (שהצליח) – אירוח יומי ללא שינה. התארחו למעלה מ-5000 ילדים בעיר תודות ליוזמת הסקטור הפרטי והציבורי שאפשר זאת באמצעות תרומות. הילדים ביקרו בכל המוזיאונים, במדעטק, בסינמטריקס, בבאולינג, אקסטרים, ביס פלנט, מת"ב, באולמות אירועים, וקיבלו ארוחות חינם. עמותת "עמן" – עיר מתנדבת נוער (כולל תנועות נוער), נרתמה באופן מירבי למבצע.
לאחר מכן ניתנה הרצאה על המחלקה להעצמה חינוכית, מחלקה המיוחדת לעיר חיפה, שהוקמה לפני 4 שנים. המחלקה מטפלת בילדים ונוער בסיכון בהצלחה מרובה, וכעת החלה לטפל גם באוכלוסיית המצטיינים.
גדי לנדאו סיכם את הישיבה באומרו שיש במערכת החינוך הציבורית המון פעילויות שאין בבית הספר הפרטי. אולי המערכת אינה יוקרתית אבל היא בהחלט איכותית.
על הוועדה לטפל במגוון רחב של בעיות חינוך לכן אני תקווה כי תתמקדו בישבות בבעיות ספציפיות וממוקדות ולא להתפרס על יותר מידי בעיות בישיבה אחת,
ישראל אני סמוך ובטוח שאתה תדע להוביל את הוועדה לשיאים גבוהים ולתוצאות שיענו את רצון הציבור,ההורים,המורים ובמיוחד התלמידים .
בהצלחה ויישר כוח.
המיזם טוב..
וכחיפאית וכמישהי למדה בבתי ספר פרטיים ולומדת באוניברסיטת חיפה אני בעד העצמת החינוך בחיפה אבל חבל שהמגזר הערבי בחיפה נותק בדרך זו או אחרת מהוועידה ואינו שותף מלא. למרות שדרך גישור פערים ושיוויון מגיעים למה שקואים לו עיר הדו קיום ולא רק בכותרות לפחות בהחברה מתוקנת