כמה מילים טובות על ברק / איאן יפה

אופנתי הדבר לבקר את אהוד ברק על כל דבר שהוא עושה, ולכן ברצוני להיות קצת לא אופנתי ולשבח אותו על כמה אירועים שקרו לאחרונה שהיתה לו יד בהם. מדובר באירועים אשר לא בהכרח הינם לטובת המפלגה, ולטובת אהוד ברק באופן אישי, אולם הם בהחלט יכולים להתפרש כי הינם לטובת המדינה. ויודעים מה? רק זה חשוב.

אז כך:

1. אהוד ברק לא ממהר להכניס את הצבא במלוא עוצמתו לעזה וזאת חרף לא מעט עידוד לעשות כן מפוליטיקאים אחרים ומהציבור הרחב. ברק אומר כי ישראל תבחר את הזמן ואת אופן הפעילות הצבאית בעזה ושהוא לא יהיה כפוף לאמירות פופוליסטיות רגעיות. איני יודע אם צה"ל יכנס לעזה אך אני בטוח שכאשר שר הביטחון יחליט לעשות כן, אזי זה יהיה לאחר שהוא ועמיתיו חשבו בכובד ראש על המהלך. נכון כי היסוס מצידו של אהוד ברק אינו בהכרח מיטיב עמו פוליטית, אך כפי שלמדנו לפני שנתיים בצפון – קצת היסוס עדיף על פני כניסה ללא מחשבה תחילה. כל כניסה מאסיבית לעזה תגבה מחיר כבד מבנינו ומוטב שאם צריך להיכנס – אזי הכניסה תבוא כי אין ברירה הגיונית אחרת.
    

Read Full Post »

מי מצא את המצע? / רמי ויטנברג

הבחירות בפברואר הקרוב, למרות שמשפט זה נאמר כמעט בכל מערכת בחירות, תהיינה, קרוב לוודאי, המשמעותיות ביותר בפיסול פניה וגופה של המדינה.
מה שהיה עד כה- רעיונות, ראיונות ומצעים שנועדו למשוך חתך רחב כמה שיותר של מצביעים, מצעים המשולים לפיסול בתים, פיגורות וכיו"ב בחול – לא יעברו.
עוד כחודשיים לבחירות ומצע אין.
מה שמציגים בפנינו אלו נבחרות. בכדורסל- חמישייה של העבודה (ברק, פינס, ברוורמן, יחימוביץ והרצוג),  בכדורעף -שישיה של קדימה. בכדורגל- אחד עשר של הליכוד. אצל הקטנים יותר יהיו ודאי רביעיות ברידג', זוגות טניס ואחד מי יודע?
מתגנב בי החשש כי כולם קשרו קשר נגד הבוחר. כאילו מישהו העביר מסר בין כל המפלגות שיש להראות הרכב או נבחרת מנצח(ת).
ומצע אין!
נאומים ודיבורים – יותר קליטים ו…נישאים ברוח.
המפלגות המתמודדות היו חייבות, זה מכבר, לפרסם מצעיהן, מי בקיצור ומי באריכות, בכדי לתת לנו הבוחרים אפשרות להבין מה השקפת עולמן והתייחסותן למגוון הנושאים המעניין אותנו.
מילא האחרים אבל, כחבר מפלגת העבודה אני דורש מנבחרי שיפרסמו, מהר ככל האפשר, מצע מפורט וברור,מסמך שיצהיר בבירור מהי הדרך, האג'נדה של המפלגה.

Read Full Post »

ההסתדרות נחוצה לחברה הישראלית, כאז כן עתה / אלי נחמיאס

בחנוכה  שנת תרפ"א, 4 בדצמבר 1920, נתכנסו בבניין הטכניון ההסטורי בחיפה (הדר הכרמל), 87 צירים, נציגי 4433 פועלים, כדי לדון בייסוד ההסתדרות הכללית. הם נהרו לחיפה, מהכבישים, מהמחצבות, מהפרדסים ומאתרי בנייה בערים.  עימם נהרו מאות פועלים שביקשו ליטול חלק בארוע ההסטורי של ייסוד ההסתדרות הכללית.
במשך 5 ימים הם קיימו דיונים, התווכחו, ורבו על קוצו של יוד. בערב היום השישי הכריז היו"ר, "ההסתדרות הכללית קמה!"
88 שנים עברו- חלפו מאז אותו ארוע הסטורי.  על ההסתדרות הכללית עברו משברים וגם הצלחות אדירות; כך, לדוגמא, היא מילאה תפקיד מכריע בייסוד המדינה ב-1948. שנים ארוכות (בתקופה טרם הקמת המדינה) היא כונתה "מדינה בתוך מדינה" וגם "המדינה שבדרך". היא העניקה אכסנייה נדיבה ל"הגנה" ולפלמ"ח.
אך תפקידיה ההסטוריים  של ההסתדרות  התמקדו בעיקר בתחום הכלכלי-חברתי; ל"חברת העובדים" של ההסתדרות היה תפקיד מכריע בעיצוב התשתית הכלכלית של ישראל. מפעלי "חברת העובדים" קלטו עשרות אלפי עולים חדשים והעניקו להם לא רק מקומות עבודה לפרנסתם, כי אם קלטו אותם גם מבחינה חברתית. עובדים אלה שולבו בעבודה, תוך קליטתם במסגרות לימודיות (של השפה העברית, לדוגמא) וחברתיות.
ההסתדרות הכללית לא היססה גם לפעול (ובהצלחה נדירה) בתחום ההשכלתי והתרבותי; היא פתחה ספריות בשכונות ישראל, תוך הוצאת ספרים בהוצאה הסתדרותית ("עם עובד"), פתחה אולפנים, ערכה תערוכות ופעילויות תרבותיות מגוונות.

Read Full Post »

עמי אילון – מנהיג אולטימטיבי / אריה גור

בניגוד לעמדתו של יצחק עידן שקובע שעמי אילון לא בשל למנהיגות מפני שהוא חיבל בקשר שבינו לבין ציבור בוחריו, אני רואה את הקשר הזה באור שונה לחלוטין.

לדעתי מנהיג מחויב לאמת שלו, כפי שהוא מזהה אותה, על פי תוצאותיהם של המהלכים בפניהם הוא ניצב ולא על פי הקשר או המחויבות שלו כלפי בוחריו. הדוגמה הקלסית היא כמובן הסכם השלום עם מצרים עליו חתם מנחם בגין. אני, למשל, לא חושב שרעיון שעלה בזמנו, שלפני שתוחזר רמת הגולן יש לערוך משאל עם, הוא רעיון נכון. זו בדיוק הדרך בה מנהיג לא צריך ללכת. מנהיג צריך לעשות כל מה שביכולתו כדי לממש את מה שהוא מבין כצעדים נכונים למימוש חזון, ולא את מה שרוצה ממנו קהל בוחריו, שיכול להיות מונע משיקולים שרב בהם הרגש ומועט בהם הידע ויכולת הניתוח. כשאני בוחר מנהיג, אני נותן לו את המנדט לנהל את העניינים עליהם הוא מופקד למשך כל תקופת כהונתו ובסופה אחליט אם אבחר בו שוב על פי תוצאות פעולותיו ולאו דווקא על פי הבטחותיו שנתנו בתחילת הדרך. יותר מכך, אם הנסיבות מחייבות, אתאכזב אם במקום לפעול כראוי, יפעל המנהיג מתוך "פחד הקהל". אין ספק שאחת מהתכונות החשובות של מנהיג היא יכולתו לעמוד מול תומכיו ולבצע את מה שצריך לבצע מבלי לחשוש מהתגובה. לדעתי כך בדיוק עמי פעל ולכן הוא גם נתפס כשונה ולא ברור בעיני רבים דווקא משום שהם רגילים ומצפים לפעילויות פופוליסטיות של מנהיגיהם. 

Read Full Post »

מיהו מנהיג פוליטי? / יצחק עידן

נעזוב לרגע את הדיווחים על מפלגת העבודה ונעבור-נחזור ל"עמי אילון", זה שעד לא מכבר שמנו – חלקנו לפחות – תקוותנו בו.
לי אישית חבל מאוד, אני מרגיש שהיתה כאן החמצה גדולה תרתי משמע. ואולי נלמד לקח ? 
לעצם התנהלותו האחרונה, שאלה גדולה עולה האם עמי ראוי היה בכלל להיות "מנהיג פוליטי" להבדיל מכל מעלותיו וסגולותיו האחרות ???. 
בתור מי שרצה אותו "כמנהיגו הפוליטי" והשתדלתי לעשות בעבורו נפשות, כיום,  אני נוטה לחשוב שלא ! עמי לא היה בשל להיות מנהיג פוליטי. 
נוכח פועלו שאלה ממשית מתעוררת: מה מהות היחסים בין מנהיג פוליטי והציבור.  
האם מנהיג פוליטי הוא "בעל הזכויות היחיד על מנהיגותו" – או שמא לא ?
ככל שאני חושב על כך, אני דוגל בעמדה שמנהיג פוליטי אינו בעל הזכויות הבלעדי על מנהיגותו הציבורית. לטעמי מעצם העובדה שהציבור קיבל אותו כמנהיגו, הוקמה סוג של "שותפות" בינו לציבור. זו שותפות שבהעדר הציבור לא היתה יכולה לקום. ולכן מרגע שיש שותפות כזו, מנהיג לא  רשאי "לפרקה" חד צדדית רק כי בא לו; יאמר כבר –  זו לא חתונה קתולית, ואולם לטעמי, מנהיג פוליטי  זכאי לפרק שותפות כזו שהוקמה, רק בהתקיים "תנאים מזכים". למשל כישלון בבחירות; למשל הציבור מואס בו ואז מנהיגותו מתאיינת. באין ציבור ממילא אין מנהיגות ציבורית.  

Read Full Post »

דיווח על ההסכם הקואליציוני בין סיעת העבודה לראש העיר חיפה/ נורית פגי

ביום רביעי, 10.12.08, התקיים מפגש בין מזכיר המחוז, ישראל סביון, ובין מטה המפלגה ונציגי הרשימה לבחירות המקומיות. מטרת המפגש היתה דיווח על סיומו המוצלח של המשא ומתן הקואליציוני בין מפלגת העבודה ובין ראש העיר יונה יהב. סביון תיאר את המהלכים שנעשו ובסופם התקבל הסכם טוב יותר מזה שנעשה בקדנציה הקודמת, למרות שמפלגת העבודה הפסידה מנדט אחד במועצה. סביון יכהן חצי קדנציה ראשונה כסגן ראש העיר ללא שכר וכממלא מקום ראש העיר (ברוטציה עם נציג סיעת הצעירים). כמו כן יעמוד סביון בראש ועדת החינוך, כאשר פרופ' גדי לנדאו ישמש כמ"מ. בנוסף יכהנו נציגי סיעת העבודה בראש הועדות הבאות: אפת"ח (תיירות), דירקטוריון התיאטרון העירוני, הועדה למיחשוב של עיריית חיפה, אגד ערים לביוב, חסך, ועדת ביטחון, ועדת תרבות. כמ"מ היו"ר יכהנו נציגי סיעת העבודה בועדות הנוספות הבאות: ועדת תקציב, שיל"ו או מיל"ב, אגד ערים לכיבוי אש, ועדת השמות העירונית, ועדת הרווחה. כחבר יכהן נציג סיעת העבודה בועדה לעניני קרית חיים. סביון סיכם את הדיווח בכך שלאור ההסכם נראה שראש העיר רואה במפלגת העבודה שותף בכיר לניהול העיר, וזוהי הצלחה רבתי.

הסכם קואליציוני בין סיעת העבודה לראש העיר

Read Full Post »

תוצאות הפריימריס לעבודה בחיפה / נורית פגי

אחוז ההצבעה הממוצע היה 47.93%, סה"כ קולות כשרים 1592. הצביעו 1613.

הרשימה שהתקבלה:

1. ברוורמן (1289 קולות, 80.97%)

2. אופיר פינס (1286 קולות, 80.78%)

3. בוז'י הרצוג (1241 קולות, 77.95%)

4. שלי יחימוביץ' (1190 קולות, 74.75%)

5. דניאל בן סימון (988 קולות, 62.05%)

Read Full Post »

יום עיון על המשבר הכלכלי

ביום ב', 15.12.2008, בבית התנועה הקיבוצית, ליאונרדו דה וינצ'י 13, תל אביב

 

10.00 מושב ראשון: ההיבטים התיאורטיים של המשבר

יו"ר – אמרי רון (משמר העמק)

• המשבר וסיבותיו – פרופ' אריה ארנון (אוניברסיטת באר שבע ומכון ון ליר)
• בין קיינס למילטון פרידמן – רן רביב (תמוז)
• הסכמי ברטון וודס מאז ועד היום – יאיר רביב (נעמה)

תגובות מהקהל

12.00 הפסקה לכיבוד קל

12.30 מושב שני: ההיבטים החברתיים של המשבר

יו"ר – נעמיקה ציון (מגוון)

• ההיבטים החברתיים הכלליים של המשבר – פרופ' דני גוטוויין (אוניברסיטת חיפה)
• ההיבטים החברתיים של המשבר בישראל – מענית שאנן (מכון ון ליר)
• ביטויי המשבר בקיבוצים – דני זמיר (משמר העמק, המכון לחקר הקיבוץ)

תגובות מהקהל

14.30 הפסקת קפה

14.45 מושב שלישי: מבט אל העתיד, לאן נצא מהמשבר

יו"ר – אורי יזהר (משאבי שדה)

הדוברים ותוכן הדברים עדיין לא סוכמו סופית.

תגובות מהקהל.

16.00 סיום משוער

 

 

Read Full Post »

מכתב לאהוד ברק / עמית פרי

לכבוד                                                                                                                           2 דצמבר 2008
יו"ר המפלגה    – שר הביטחון מר אהוד ברק
חה"כ                – אופיר פינס
מזכ"ל המפלגה – חה"כ איתן כבל
שר התשתיות   – חה"כ בנימין (פואד) בן אליעזר
שר הרווחה       – חה"כ יצחק (בוזי)הרצוג
חה"כ                – אבישי ברוורמן
חה"כ                – עמיר פרץ

מכובדי,

                                       הנדון: אובדן הדעת והשליטה
מה קרה לך מכובדי?  האם היצר הרע וההרס העצמי גובר על האינטרס המפלגתי/המדיני?

רק לפני ימים  בכנס תחת הכותרת "אחדות בעבודה" עמיר "חיבק אותך " ואתה השבת לו "במילות אהבה" זוכר? זוכרים אתם?.
ואני שואל? האם התנהלותך עתה (כשל המחשבים) זו אחדות או מלחמת חורמה?

מה קרה? אז קרסו המחשבים! נכון! זה רע! זו מבוכה! זה בא בזמן לא טוב! אולי נעשתה טעות!
הכול נכון! אך במקום להתלכד, לתמוך, לאותת חוסן ובגרות להראות קבל עם ועדה שיש אחדות! אתם מחפשים קורבן ומנהלים גייהד! ואם הכול היה עובד  נכון הייתם הופכים את איתן המזכ"ל לגיבור?לא! ודאי שלא! המפסידים היו תוקפים ומאשימים! כן! זו "האחדות בעבודה".

ואני אומר לך ולרעיך! אתם רוצים להתאבד? עשו זאת בעצמכם ועל תגררו אותנו החברים והמפלגה עמכם!

Read Full Post »

מכתב לאיתן כבל / דנה גנאל

לכבוד:

ח"כ איתן כבל – מזכ"ל מפלגת העבודה

שלום רב,

שמי דנה גנאל, בת 24, סטודנטית באוניברסיטה העברית, חברת ועידה, פעילה בתא אופק, במשמרת הצעירה וחלק מהצוות המרכז של חוג תלמים.

בעקבות ביטול הפריימריז ביום ג' ה-2.12, אני קוראת לך להתפטר מתפקידך.

אדם שאינו יכול לשאת בעול התפעולי של מרכז מחשבים פשוט, לא יכול לשאת בעול של ריכוז מפלגה, ייצוג ציבור או חקיקה. וזאת, מבלי לציין את הריח הרע הנודף מכל ניהול הפריימריז. החל מאיבוד בפועל של כ-40,000 מתפקדים, ממשיך עם שיריונו של השר בנימין בן אליעזר ללא הצבעה חשאית, וכלה בפיאסקו של ביטול הפריימריז, ישר אחרי ששריונו של השר בנימין בן אליעזר בוטל. אוסיף על כך, את הפגיעה הממושכת בתדמית מפלגת העבודה ובתדמית הציבורית שלה בעקבות פועלך הבעייתי.

כגילוי נאות, אשלח מכתבי בקשה מכלל חברי סיעת העבודה לפעול בהתאם. המכתב יתפרסם באתר עבודה שחורה וישלח לכלי תקשורת נוספים. אשמח לתגובתך על מנת לפרסמה. מן הראוי כי תגובה זו תהיה הכרזה על התפטרותך לפני הפריימריז בתאריך הדחוי.
בכבוד רב,
דנה גנאל
חוג תלמים
Dana.ganel@gmail.com

Read Full Post »