ראשית: גילוי נאות:
אינני אוהב את החרדים בקרבנו, את חובשי השחורים, את המשיחיים, הקנאים החולמים על ארץ ישראל הגדולה.
אינני אוהב את ליברמן (אולי יותר מתאים לומר שאני חושש ממנו).
אני חושב שביבי הוא רובוטריק שמידי פעם משנים לו את ה Set up ואז הוא- פעם אומר דברי טעם (לדעתי הוא המסביר הטוב ביותר של המדינה מאז אבא אבן), וברב המקרים הכיוונון שלו משתבש ואז, או שהוא אומר דיברי איוולת או, כמו בתקופה האחרונה, אינו אומר דבר. (ייתכן והבטריות זלגו).
אני חושב שפואד ומופז אנשים שמוטב היה אילו היו עובדים בגינת ביתם ולא שעות נוספות בשירות הציבורי.
אני גם חושב שרוב הנציגים הפרלמנטרים של האזרחים הערביים הם תמונת ראי של הפוליטיקאים שהזכרתי לעיל. הם משרתים את עצמם בלבד ולא תורמים דבר וחצי דבר לאוכלוסייה אותה הם אמורים לייצג.
מהנ"ל, כך אני מקווה, יובן שאינני קנאי הנוטה בצורה ברורה לצד אחד, אלא המנסה לתעל עצמו וכמה מחבריו לנסות להבין ולחשוב (לכל מי שמוכן להקשיב) כיצד ניתן לחיות ביחד בשטח זניח של 25000 קמ"ר שלנו.
