אתמול (ערב יום חמישי) נכחתי במפגש של המטה הסוציאל דמוקראטי עם עמיר פרץ ועם רן כהן. נושא המפגש היה השמאל. אני מביא מדבריו של עמיר על ברק והחוקה החדשה שכן דברים אלה קשורים בדיון הנוקב שאנו מנהלים בנושא זה בתקופה האחרונה, הדברים מהזיכרון והם רק חלק מדבריו של עמיר שנגעו כמובן בנושאים נוספים.
בתקופת הבחירות עמיר עבד קשה למען ברק (קשה יותר משעבד לעצמו כשהוא היה מועמד) אבל למרות הכול ירד בתקופתו של ברק מספר חברי הכנסת מטעם העבודה באופן ניכר. על פי הסקרים הנוכחיים המספר ממשיך לרדת באופן משמעותי. בכל התקופה ברק פועל למעשה לבד.
כדוגמה הביא עמיר את מינויו של עמי איילון לשר – על אף שמדובר באקט פוליטי לחלוטין, המינוי נעשה ללא התייעצות וללא אישור של מי מהמפלגה (עמיר ביקש מעמי שלא יסכים לדרך המינוי הזו כדי שלא יווצר מצב לפיו עמי הוא מינוי של אדם ולא מינוי של המפלגה, אבל עמי לא נעתר לבקשה – אני התאכזבתי לשמוע את הדברים האלה). והנה – למרות שברק פעל ופועל לגמרי לבדו ולמרות שדרך עבודתו דרדרה את המפלגה, הוא מבקש לאשר חוקה שלמעשה תאפשר לו לפעול לבד באופן לגיטימי על פי אותה חוקה חדשה.