Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘מפלגת העבודה’

מפלגת העבודה בחרה בשבוע שעבר נבחרת מרשימה של מועמדים. נבחרת מגוונת, עם איכות אישית, מחויבות ערכית, עם שילוב נכון של צעירים וותיקים. תמהיל טוב של פוליטיקאים מנוסים, ורוח רעננה. זה הזמן לבחון את התוצאות לאור שינוי השיטה שיזמה ראשת המפלגה.

יו"ר המפלגה, שלי יחימוביץ', העבירה שורה של שינויים בתקנון הבחירות של הרשימה. הדבר עורר מהומה זוטא משום שמדובר במקרה מובהק של שינוי כללי משחק תוך כדי משחק, וזו רעה חולה של הפוליטיקה הישראלית. יחימוביץ' עשתה זאת בגלל אותה סיבה שמניעה את כל משני כללי המשחק, מתוך אינטרס פוליטי מקומי לקדם את מועמדיה. אסור לזלזל בסיבה הזאת, בייחוד לאחר שאנחנו רואים בימים האחרונים את התנהלותו המתריסה של עמיר פרץ. האחיזה של יחימוביץ' במנגנונים של המפלגה היא חלשה יחסית. התמיכה בה מבוססת על "מצביעים חופשיים", ואלא למרבה הצער לא ממושמעים, ומתקשים להביא את קולם לידי ביטוי. לכן ניסתה יחימוביץ' לעשות התאמות בשיטת הבחירות על מנת לאפשר לה להכניס את מועמדיה לרשימה, ולא להגיע למצב של רשימה עוינת.

המהלך הזה הוכיח את עצמו במידת מה, מבחינתה של יחימוביץ'. היא הצליחה להכניס עוד שניים-שלושה מועמדים המזוהים איתה ברשימה הארצית, שכנראה היו נדחקים החוצה לפי השיטה הקודמת. המחיר הוא שחיקה מסוימת באמינות: מבחינה עניינית השינוי נוגד ערכים סוציאל-דמוקרטיים, ואותה רעה חולה של שינוי כללי משחק תוך כדי משחק עוד תחזור נגד כולנו כבומרנג. כדאי לשים לב שלמרות המעבר לאזור בחירה ארצי הצליחו מג'אדלה ועטר המזוהים עם פרץ להיבחר במשבצת הערבים והמושבים.

הרווח של יחימוביץ' הגיע מביטול הבחירה המחוזית, שם יש יתרון לאנשי השטח של המפלגה, ומדחיקת הבטחת הייצוג של המחוזות. מחוזות הקיבוצים והמושבים הם שנדחקו באופן המשמעותי ביותר, מכיוון שעד היום הם זכו לייצוג במקומות 12 ו-13, והפעם הם נדחקו למקומות 17 ו-25. עדיין הרבה יותר טוב מהמחוזות הגיאוגרפים שנמצאים אי שם בעשירייה השלישית. הערבים והדרוזים נדחקו מן המקומות 16 ו-17 למקומות 18 ו-26.

ייתכן שהדחיקה של הקיבוצים והמושבים הייתה מוצדקת, והעדיפות שהם זכו לה על פני המחוזות הפריפריאליים לא הייתה במקום. לעומת זאת, את הדחיקה של המיעוטים קצת יותר קשה להצדיק. למזלנו, המועמדים הערבים הצליחו מעבר להבטחת הייצוג. יחימוביץ' רמזה שיש קשר בין דחיקת הבטחת הייצוג של המושבים/קיבוצים ודרוזים לבין עריקתם של נציגיהם (שמחון, נוקד, ושנאן) למפלגת העצמאות. מעניין שהיא לא העלתה על דעתה לדחוק את הבטחת הייצוג לנשים בעקבות פרישתן של נוקד ו-וילף…

המגמה של השינויים הייתה לבטל את הבחירה המחוזית בעשירייה השלישית, ולהפוך את כל הרשימה לארצית, תוך מתן הבטחת ייצוג, במקומות לא ריאלים, עבור מחוזות הפריפריה (נגב-דרום, צפון, חיפה). התוצאה שהתקבלה, כמצופה, היא רשימה שכל כולה מאזור המרכז (פרט לעמיר פרץ ודני עטר שקודם במשבצת המושבים). חולשת הפריפריה מתבטאת בכך שמחוזות חיפה והצפון היו זקוקים להבטחת הייצוג כדי להגיע למקומות 30 ו-32 בהתאמה.

מיקום

שם

ת"א

דן

שרון-שומרון

מרכז

ירושלים

1

יחימוביץ'

1

2

הרצוג

1

3

פרץ

נגב ודרום

4

כבל

1

5

מיכאלי

6

בן אליעזר

1

7

בר

1

8

בר לב

1

9

שפיר

1

10

ברוורמן

1

11

מרגלית

1

12

שמולי

1

13

רוזנטל

1

14

בירן

1

15

שי

1

16

מזרחי

1

17

עטר

התיישבות

18

מג'אדלה

1

19

חילו

1

20

אבסדזה

1

21

יונה

1

22

בן סימון

1

23

קורנפלד

1

24

טרופר

1

העובדה שמקומות 22 ו-23 נשמרו כהבטחת ייצוג למחוזות שרון-שומרון ומרכז, מהווה לעג לרש, שכן לא פחות מ-7 נציגים נכנסו ממחוזות אלו במקומות גבוהים יותר. ה"רש" במקרה זה זוהי מדינת ישראל אשר מחוץ למדינת תל אביב.

הערה לגבי הייצוג נשי:
הייצוג הנשי ברשימה מרשים יחסית לרשימות אחרות, ומרשים גם יחסית לעובדה שלא התמודדו חברות כנסת מכהנות. מתוך ארבע חברות כנסת של העבודה שכיהנו בכנסת החולפת, רק שלי נשארה בעבודה. יולי תמיר פרשה; אורית נוקד ועינת וילף שדדו את המנדט שלהן עבור מפלגת העצמאות וממשלת נתניהו. לאור העובדה שכל חברי הכנסת המכהנים נבחרו לרשימה, ברור שפרישתן של הח"כיות מהכנסת הקודמת פגעה בייצוג. זאת כנראה הסיבה לכך שע"פ מניין הקולות האישה הראשונה בעבודה הגיעה רק למקום 9.בכל מקרה, הגיע הזמן לעלות מדרגה בכל הנוגע להבטחת הייצוג לנשים.

Read Full Post »

המרוץ לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה מגיע לישורת האחרונה. שוב נזכיר כי מדובר בפאנל איכותי של מתמודדים שכל מפלגה אחרת יכולה רק להתקנא בו. שוב נזכיר כי תהליך הבחירות הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין מה להיבהל ממנו. בסה"כ למרות פליטות פה כאלה ואחרות, המועמדים שומרים על משחק הוגן.

האתגר הגדול יהיה להתאחד לאחר הבחירות, ולהמשיך את תהליך רענון המפלגה. יש לבצע בחירות לכל מוסדות המפלגה, על מנת שישקפו את הפנים החדשות של מפלגת העבודה. יש להעמיק את הדמוקרטיה במפלגה ולאפשר השפעה אמיתית למתפקדים. בטעות, יש כאלו המחשיבים את הבחירות לתפקיד היו"ר, כפסגת החגיגה הדמוקרטית. זה לא אמור להיות כך, בטח לא במפלגה סוציאל-דמוקרטית. מעורבות המתפקדים צריכה להישמר במשך כל הקדנציה של היו"ר.

המשך…

Read Full Post »

ביום א', 17.7.11 התקיים מפגש של "חוג חיפה" עם שר הרווחה לשעבר, מר בוז'י הרצוג, בסניף המפלגה בשדרות מוריה. המפגש ארך כשעה וחצי. במהלכו הבהיר בוז'י את עיקרי עמדתו בנושאים מדיניים וחברתיים, וענה לשאלות והשגות מצד המשתתפים במפגש.

בוז'י פתח בהבעת חשש גדול מהעומד לפתחנו בספטמבר הקרוב. אין לו ספק שתוצאת ההצבעה באו"ם תהיה הכרה בינלאומית במדינה פלשתינית, גם אם קומץ ממדינות המערב יעמוד לצידנו. הכרה בינלאומית תיצור עובדות חדשות בשטח העלולות לגרום לאינתיפדה שלישית ולבידודה של ישראל. הפתרון לדעת בוז'י הוא הקדמת תרופה למכה: הכרה ישראלית בקיומה של מדינה פלשתינית, בתנאי שהפלשיתינים יישבו מיד לשולחן המשא ומתן לדיון על בסיס גבולות 67 עם תיקוני גבול וחילופי שטחים. בעקבות טענת אחד המשתתפים בדבר ישיבתו הארוכה מדי של בוז'י בממשלה, תוך מתן לגיטימציה לפעולתה, טען בוז'י שבתחילת הקדנציה עמד נתניהו בפני הסכם עם הפלשתינים, והתחושה היתה שהנה יש תזוזה בכיוון הנכון. כמו כן, הדגיש בוז'י, בזמן ישיבתה של מפלגת העבודה בממשלה לא עבר ולו חוק אחד מבית היוצר של ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו. כעת אנחנו רואים איך עובר חוק אחרי חוק של הימין בכנסת ואין מי שיבלום אותם. לבסוף הודה בוז'י, שאכן היה לו קשה מאוד לעזוב את משרד הרווחה, משרד שהקדיש לו שנים רבות ובו קידם תוכניות חברתיות שונות.

המשך…

Read Full Post »

חוג חיפה מארח את ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, המתמודד לראשות המפלגה. הרצוג יציג את משנתו בנושאים הרלוונטיים, ויענה על שאלות

המפגש יתקיים ביום ראשון, 17.07, בשעה 19:00, בסניף מוריה, רח' מוריה 91, חיפה

Read Full Post »

המרוץ על ראשות מפלגת העבודה מתחמם. פאנל המועמדים מרשים באיכותו. הבחירה ביניהם היא מה שנקרא "צרות טובות". המבחן האמיתי שלהם יהיה היכולת לעבוד בשיתוף פעולה לאחר ההכרעה. מפלגת העבודה, לא יכולה להרשות לעצמה פילוגים נוספים. על המועמד הנבחר למצוא את הדרך לשתף את המועמדים האחרים, ולהתחשב במגוון הדעות שהם מייצגים. על המועמדים שהפסידו לגלות אורך רוח וכבוד לחוקי המשחק הדמוקרטיים.

מפלגת העבודה זקוקה לרענון השורות לא רק בעמדת היו"ר. נדרש לבצע בחירות לכל מוסדות המפלגה כדי לשקף את הטלטלה שהיא עברה בחודשים האחרונים. היו"ר הנבחר ייבחן ביכולתו להפיח רוח דמוקרטית במוסדות המפלגה, וביכולתו לשתף את ציבור המתפקדים בהחלטות. הרוח הדמוקרטית ושיתוף ציבור המתפקדים הם הכרחיים למפלגה הרואה עצמה כסוציאל דמוקרטית.

הבחירות לראשות המפלגה, מעוררות עניין. אני מציין זאת, כי היה עדיף אילו העיסוק במפלגה לא היה מתרכז במידה רבה כל כך סביב הנושא הפרסונאלי. מפלגה אמורה להיות מוסד מורכב הרבה יותר. תמיכה במפלגה מסוימת לא שקולה לתמיכה בראש המפלגה. אבל העיסוק בפרסונאלי הוא רוח התקופה, ולכן אי אפשר להתעלם מכך.

המשך…

Read Full Post »

מפלגת העבודה יכולה להתגאות באיכות המתמודדים על תפקיד היו"ר. אין עוד מפלגה בארץ המסוגלת לנפק סגל מרשים כזה של מועמדים.

נכון לעכשיו ישנם שישה מועמדים לראשות מפלגת העבודה: שלי יחימוביץ', יצחק הרצוג, עמיר פרץ, עמרם מצנע, שלמה בוחבוט ואראל מרגלית. האחרון, מרגלית, אינו יכול להיחשב כמועמד רציני לכתר. מדובר אמנם באיש רב פעלים ומוכשר שעלינו לברך על הצטרפותו לעשייה הפוליטית, אבל חוסר ניסיונו לא מאפשר לבחור בו לתפקיד יו"ר. עליו להתמודד תחילה לרשימה לכנסת. יש להניח שזו בעצם מטרתו.

גם שלמה בוחבוט נעדר מן הזירה הפוליטית המרכזית במפלגת העבודה במשך תקופה ארוכה מידי. יש לברך על חזרתו, אבל ראוי שיתמודד תחילה על מקום ברשימה לכנסת. חוסר נאמנותו למסגרת המפלגתית (הנ"ל עבר לקדימה לפני חמש שנים), גם הוא בעוכריו.

המשך…

Read Full Post »

אראל מרגלית הגיע ביום שישי אל חוג חיפה. צבי שטראוכר אירח במרפסתו הנעימה כעשרים חברים שבאו לשמוע את המתמודד לראשות מפלגת העבודה.

אראל מרגלית פרש את משנתו בנושאים המדיניים והכלכליים. הוא תקף את נתניהו היעדר היוזמה מול הפלשתינאים. אראל טען שהיעדר היוזמה הוא מסוכן לישראל. פירות השלום יהיו משמעותיים לישראל, ולכן חייבים לקדם הסדר. בתחום הכלכלי, קרא אראל להוספת תקציבים לרפואה והחינוך הציבורי. אראל טען בזכות שינוי שיטת הממשל, ברוח ההצעה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. אראל הבטיח כי הכניסה שלו לפוליטיקה דרך מפלגת העבודה היא לטווח ארוך. לגבי המועמדים האחרים לראשות המפלגה, הוא הביע את בטחונו ביכולת שלו לשיתוף פעולה עם הרצוג ופרץ. אראל טען שכמה ממהלכיו האחרונים של מצנע מעוררים סימני שאלה: התבטאויותיו לגבי מפלגת העבודה, התמהמהותו בהחלטה האם לחבור למפלגה, וקריאתו לביטול הפריימריס.

בסך הכול, המפגש היה מוצלח ואפשר הכרות הדדית.

חוג חיפה מבטיח להמשיך ולארגן מפגשים גם עם המועמדים הנוספים לראשות המפלגה.

Read Full Post »

Older Posts »