Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מנהיג’

לקראת פתיחת שנת הלימודים עסקנו אתמול, פעילי מפלגת העבודה הצעירים, בגיוס והסברה בקמפוס האוניברסיטה העברית. ניסינו להסביר לסטודנטים שמפלגת העבודה היא המקום היחידי שנותן במה לצעירים שלו ומאפשר להם להשפיע על המפלגה. הסברנו שאנחנו רוצים לשנות, ליצור תודעה אחרת של המפלגה להביא אותה לשכונות חדשות לקהלים חדשים, על ידי פרויקטים חדשים של התנדבות.

הבוקר אחרי קריאה בכותרות העיתונים הניסיונות שלנו כבר נראו באור אחר. הרצון להחזיר את המפלגה לייצוג השכבות החלשות, לשמירה על עקרונות סוציאל דמוקרטיה, צמצום פערים נראים מגוחכים על רקע התנהגותו של יו"ר המפלגה שלנו אהוד ברק. כאשר בכל עיתון מופיעות כותרות מדברות על סגנון חייו הפזרני על חשבון משלם המיסים, אי אפשר להסביר לאנשים שזהו המנהיג החברתי הבא של מדינת ישראל.

המשך…

Read Full Post »

בניגוד לעמדתו של יצחק עידן שקובע שעמי אילון לא בשל למנהיגות מפני שהוא חיבל בקשר שבינו לבין ציבור בוחריו, אני רואה את הקשר הזה באור שונה לחלוטין.

לדעתי מנהיג מחויב לאמת שלו, כפי שהוא מזהה אותה, על פי תוצאותיהם של המהלכים בפניהם הוא ניצב ולא על פי הקשר או המחויבות שלו כלפי בוחריו. הדוגמה הקלסית היא כמובן הסכם השלום עם מצרים עליו חתם מנחם בגין. אני, למשל, לא חושב שרעיון שעלה בזמנו, שלפני שתוחזר רמת הגולן יש לערוך משאל עם, הוא רעיון נכון. זו בדיוק הדרך בה מנהיג לא צריך ללכת. מנהיג צריך לעשות כל מה שביכולתו כדי לממש את מה שהוא מבין כצעדים נכונים למימוש חזון, ולא את מה שרוצה ממנו קהל בוחריו, שיכול להיות מונע משיקולים שרב בהם הרגש ומועט בהם הידע ויכולת הניתוח. כשאני בוחר מנהיג, אני נותן לו את המנדט לנהל את העניינים עליהם הוא מופקד למשך כל תקופת כהונתו ובסופה אחליט אם אבחר בו שוב על פי תוצאות פעולותיו ולאו דווקא על פי הבטחותיו שנתנו בתחילת הדרך. יותר מכך, אם הנסיבות מחייבות, אתאכזב אם במקום לפעול כראוי, יפעל המנהיג מתוך "פחד הקהל". אין ספק שאחת מהתכונות החשובות של מנהיג היא יכולתו לעמוד מול תומכיו ולבצע את מה שצריך לבצע מבלי לחשוש מהתגובה. לדעתי כך בדיוק עמי פעל ולכן הוא גם נתפס כשונה ולא ברור בעיני רבים דווקא משום שהם רגילים ומצפים לפעילויות פופוליסטיות של מנהיגיהם. 

המשך…

Read Full Post »

נעזוב לרגע את הדיווחים על מפלגת העבודה ונעבור-נחזור ל"עמי אילון", זה שעד לא מכבר שמנו – חלקנו לפחות – תקוותנו בו.
לי אישית חבל מאוד, אני מרגיש שהיתה כאן החמצה גדולה תרתי משמע. ואולי נלמד לקח ? 
לעצם התנהלותו האחרונה, שאלה גדולה עולה האם עמי ראוי היה בכלל להיות "מנהיג פוליטי" להבדיל מכל מעלותיו וסגולותיו האחרות ???. 
בתור מי שרצה אותו "כמנהיגו הפוליטי" והשתדלתי לעשות בעבורו נפשות, כיום,  אני נוטה לחשוב שלא ! עמי לא היה בשל להיות מנהיג פוליטי. 
נוכח פועלו שאלה ממשית מתעוררת: מה מהות היחסים בין מנהיג פוליטי והציבור.  
האם מנהיג פוליטי הוא "בעל הזכויות היחיד על מנהיגותו" – או שמא לא ?
ככל שאני חושב על כך, אני דוגל בעמדה שמנהיג פוליטי אינו בעל הזכויות הבלעדי על מנהיגותו הציבורית. לטעמי מעצם העובדה שהציבור קיבל אותו כמנהיגו, הוקמה סוג של "שותפות" בינו לציבור. זו שותפות שבהעדר הציבור לא היתה יכולה לקום. ולכן מרגע שיש שותפות כזו, מנהיג לא  רשאי "לפרקה" חד צדדית רק כי בא לו; יאמר כבר –  זו לא חתונה קתולית, ואולם לטעמי, מנהיג פוליטי  זכאי לפרק שותפות כזו שהוקמה, רק בהתקיים "תנאים מזכים". למשל כישלון בבחירות; למשל הציבור מואס בו ואז מנהיגותו מתאיינת. באין ציבור ממילא אין מנהיגות ציבורית.  

המשך…

Read Full Post »