בואו והצילו את מפלגת העבודה/ עמנואל שחף

חברים יקרים,

שוב אנחנו רואים את ממשלת ישראל ואת שר הבטחון, יו"ר מפלגת העבודה, מתחמקים מחקירת אמת: ועדת בדיקה ? הרי אפילו שר החוץ אומר שאין לנו  ממה לפחד. אז אם אין לנו ממה לפחד למה חברי הממשלה הקשורים לנושאי בטחון רועדים מפחד ? כאילו מישהו באמת רוצה לחקור את חיילי השייטת,  ברק מצהיר שלא ניתן לחקור את החיילים. מי רוצה בכלל לחקור את והחיילים ? רוצים לחקור את הממשלה, את המנהיגות הבכירה ואת ראשי הצבא איך יתכן שהם פקדו על הצבא לתקוף אזרחים לא חמושים (הרי אף אחד לא טוען שידענו מראש שיש חמושים במשט) . איך, בממשלה דמוקרטית של מדינה עם אורינטציה מערבית לכאורה, מתקבלת החלטה להפעיל כוח צבאי ועוד כוחות מיוחדים, כנגד משט אזרחי באופיו ? ואם כבר הוחלט להפעיל צבא – כל מי שיש לו ניסיון בהפעלת כוחות מול אזרחים יודע שכאשר אתה מפעיל כוח צבאי אתה חייב להיות ביחס כוחות של 1:3 לפחות – חייל אחד על 3 אזרחים. אם יש לך יחס פחות מ 1:3 (כמו למשל בתחילת האינטיפדה הראשונה, או באירוע המשט) אתה מסתכן בהרוגים ופצועים כי חיילים מטבע הדברים לא רוצים למות ובצדק מגינים על עצמם. וגם אזרחים לא חמושים מסוכנים כשהם המון מוסת לא חמוש או משתמשים בנשק קר מזדמן (או כזה שהוכן מראש).

Read Full Post »

יום עיון על מנהיגות וערכים – מורשת יגאל אלון בראי הזמן

יום עיון על מנהיגות וערכים – מורשת יגאל אלון בראי הזמן יתקיים ביום שישי ד' באדר תש"ע, 19 במרס 2010, בשעה 10 בבוקר

בבית יהודי בסרביה, רח' בני אפרים 228, נאות אפקה, תל אביב

דברי פתיחה: ד"ר דני קורן, נשיא האיגוד העולמי של יהודי בסרביה, לשעבר מנהל

לשכת שר החוץ יגאל אלון

ברכות: מר שמואל מזרחי, חבר מועצת עיריית תל אביב

מר משה אלון, חבר הועד המנהל "בית יגאל אלון", בן אחיו של יגאל אלון

דברים: פרופ' אבישי ברוורמן, השר לענייני מיעוטים

חלוקת פרס יעקב פיכמן לספרות ואמנות:

חבר ועדת השופטים, מר אהרון ידלין – שר החינוך לשעבר, סגנו של יגאל אלון

מקבל הפרס: מר יגאל צחור– מנכ"ל מדרשת שדה בוקר על "דרך נשר בשמים"

הרצאה: פרופ' יחיעם וייץ – יגאל אלון בתקופת המדינה

לאישור השתתפות טלפון 03-6470111

Read Full Post »

מכתב לשר הרצוג: חוג חיפה קורא לך לפרוש מהממשלה

לשר יצחק הרצוג שלום,

כדורגלן העבר אלון מזרחי סיכם פעם משחק של קבוצתו במלים הבאות: "נשארנו בעשרה שחקנים, היינו בפיגור שלוש אפס, ולמרות הכל הפסדנו".

מצבה של מפלגת העבודה, לעומת זאת, גרוע יותר. אצלנו הקבוצה נשארה בשבעה שחקנים והקפטן מתמסר עם הקבוצה היריבה. ונשאלת השאלה מה עושים כעת כשברור לכל שאין עוד דרך לנצח במשחק הזה.

בעיתון הארץ דווח כי אתה וברוורמן דרשתם מברק להתניע תהליך מדיני. בסוף השבוע אמרת בטלוויזיה "עכשיו ראש המפלגה צריך לתת תשובות". כל אלה סימנים לכך שאתה מתלבט אם להמשיך עם ברק או לפרוש מהממשלה.

ההתלבטות, כך אנו מנחשים, אינה רעיונית. כולנו מסכימים שמה שאהוד עושה כבר עבר כל גבול מבחינה רעיונית וערכית. מכאן שההתלבטות שלך היא וודאי פוליטית.

איננו מזלזלים בשיקול הפוליטי וגם איננו מתיימרים לנתח את המצב הפוליטי טוב ממך ומיועציך הנבונים, אך אין ספק בליבנו שפרישה של מפלגת העבודה מהממשלה היא הצעד הנכון בעת הזו למען המדינה ולמען המפלגה. התפטרות שלך על רקע תביעה לפעולה מדינית אינה נסיגה לפינה אחורית והרמת ידיים, כי אם קריאה לפעולה והתייצבות בעמדת הנהגה והובלה במרכז הבמה הפוליטית.

בברכה

הנהגת חוג חיפה של מפלגת העבודה

Read Full Post »

אהוד, תתנהג כמו מנהיג חברתי / יעל סיני יו"ר תא אופק תא

לקראת פתיחת שנת הלימודים עסקנו אתמול, פעילי מפלגת העבודה הצעירים, בגיוס והסברה בקמפוס האוניברסיטה העברית. ניסינו להסביר לסטודנטים שמפלגת העבודה היא המקום היחידי שנותן במה לצעירים שלו ומאפשר להם להשפיע על המפלגה. הסברנו שאנחנו רוצים לשנות, ליצור תודעה אחרת של המפלגה להביא אותה לשכונות חדשות לקהלים חדשים, על ידי פרויקטים חדשים של התנדבות.

הבוקר אחרי קריאה בכותרות העיתונים הניסיונות שלנו כבר נראו באור אחר. הרצון להחזיר את המפלגה לייצוג השכבות החלשות, לשמירה על עקרונות סוציאל דמוקרטיה, צמצום פערים נראים מגוחכים על רקע התנהגותו של יו"ר המפלגה שלנו אהוד ברק. כאשר בכל עיתון מופיעות כותרות מדברות על סגנון חייו הפזרני על חשבון משלם המיסים, אי אפשר להסביר לאנשים שזהו המנהיג החברתי הבא של מדינת ישראל.

Read Full Post »

כמה מילים טובות על ברק / איאן יפה

אופנתי הדבר לבקר את אהוד ברק על כל דבר שהוא עושה, ולכן ברצוני להיות קצת לא אופנתי ולשבח אותו על כמה אירועים שקרו לאחרונה שהיתה לו יד בהם. מדובר באירועים אשר לא בהכרח הינם לטובת המפלגה, ולטובת אהוד ברק באופן אישי, אולם הם בהחלט יכולים להתפרש כי הינם לטובת המדינה. ויודעים מה? רק זה חשוב.

אז כך:

1. אהוד ברק לא ממהר להכניס את הצבא במלוא עוצמתו לעזה וזאת חרף לא מעט עידוד לעשות כן מפוליטיקאים אחרים ומהציבור הרחב. ברק אומר כי ישראל תבחר את הזמן ואת אופן הפעילות הצבאית בעזה ושהוא לא יהיה כפוף לאמירות פופוליסטיות רגעיות. איני יודע אם צה"ל יכנס לעזה אך אני בטוח שכאשר שר הביטחון יחליט לעשות כן, אזי זה יהיה לאחר שהוא ועמיתיו חשבו בכובד ראש על המהלך. נכון כי היסוס מצידו של אהוד ברק אינו בהכרח מיטיב עמו פוליטית, אך כפי שלמדנו לפני שנתיים בצפון – קצת היסוס עדיף על פני כניסה ללא מחשבה תחילה. כל כניסה מאסיבית לעזה תגבה מחיר כבד מבנינו ומוטב שאם צריך להיכנס – אזי הכניסה תבוא כי אין ברירה הגיונית אחרת.
    

Read Full Post »

עמי אילון – מנהיג אולטימטיבי / אריה גור

בניגוד לעמדתו של יצחק עידן שקובע שעמי אילון לא בשל למנהיגות מפני שהוא חיבל בקשר שבינו לבין ציבור בוחריו, אני רואה את הקשר הזה באור שונה לחלוטין.

לדעתי מנהיג מחויב לאמת שלו, כפי שהוא מזהה אותה, על פי תוצאותיהם של המהלכים בפניהם הוא ניצב ולא על פי הקשר או המחויבות שלו כלפי בוחריו. הדוגמה הקלסית היא כמובן הסכם השלום עם מצרים עליו חתם מנחם בגין. אני, למשל, לא חושב שרעיון שעלה בזמנו, שלפני שתוחזר רמת הגולן יש לערוך משאל עם, הוא רעיון נכון. זו בדיוק הדרך בה מנהיג לא צריך ללכת. מנהיג צריך לעשות כל מה שביכולתו כדי לממש את מה שהוא מבין כצעדים נכונים למימוש חזון, ולא את מה שרוצה ממנו קהל בוחריו, שיכול להיות מונע משיקולים שרב בהם הרגש ומועט בהם הידע ויכולת הניתוח. כשאני בוחר מנהיג, אני נותן לו את המנדט לנהל את העניינים עליהם הוא מופקד למשך כל תקופת כהונתו ובסופה אחליט אם אבחר בו שוב על פי תוצאות פעולותיו ולאו דווקא על פי הבטחותיו שנתנו בתחילת הדרך. יותר מכך, אם הנסיבות מחייבות, אתאכזב אם במקום לפעול כראוי, יפעל המנהיג מתוך "פחד הקהל". אין ספק שאחת מהתכונות החשובות של מנהיג היא יכולתו לעמוד מול תומכיו ולבצע את מה שצריך לבצע מבלי לחשוש מהתגובה. לדעתי כך בדיוק עמי פעל ולכן הוא גם נתפס כשונה ולא ברור בעיני רבים דווקא משום שהם רגילים ומצפים לפעילויות פופוליסטיות של מנהיגיהם. 

Read Full Post »

מיהו מנהיג פוליטי? / יצחק עידן

נעזוב לרגע את הדיווחים על מפלגת העבודה ונעבור-נחזור ל"עמי אילון", זה שעד לא מכבר שמנו – חלקנו לפחות – תקוותנו בו.
לי אישית חבל מאוד, אני מרגיש שהיתה כאן החמצה גדולה תרתי משמע. ואולי נלמד לקח ? 
לעצם התנהלותו האחרונה, שאלה גדולה עולה האם עמי ראוי היה בכלל להיות "מנהיג פוליטי" להבדיל מכל מעלותיו וסגולותיו האחרות ???. 
בתור מי שרצה אותו "כמנהיגו הפוליטי" והשתדלתי לעשות בעבורו נפשות, כיום,  אני נוטה לחשוב שלא ! עמי לא היה בשל להיות מנהיג פוליטי. 
נוכח פועלו שאלה ממשית מתעוררת: מה מהות היחסים בין מנהיג פוליטי והציבור.  
האם מנהיג פוליטי הוא "בעל הזכויות היחיד על מנהיגותו" – או שמא לא ?
ככל שאני חושב על כך, אני דוגל בעמדה שמנהיג פוליטי אינו בעל הזכויות הבלעדי על מנהיגותו הציבורית. לטעמי מעצם העובדה שהציבור קיבל אותו כמנהיגו, הוקמה סוג של "שותפות" בינו לציבור. זו שותפות שבהעדר הציבור לא היתה יכולה לקום. ולכן מרגע שיש שותפות כזו, מנהיג לא  רשאי "לפרקה" חד צדדית רק כי בא לו; יאמר כבר –  זו לא חתונה קתולית, ואולם לטעמי, מנהיג פוליטי  זכאי לפרק שותפות כזו שהוקמה, רק בהתקיים "תנאים מזכים". למשל כישלון בבחירות; למשל הציבור מואס בו ואז מנהיגותו מתאיינת. באין ציבור ממילא אין מנהיגות ציבורית.  

Read Full Post »