עוד לא רגעו הרוחות מאז מפלגת העבודה יצאה לעצמאות חדשה. אין ספק שרואים את ההתלהבות המחודשת, איחוד השורות במפלגה, צעירים נמרצים, התפקדות של אלפים ועוד. רבות נכתב ונאמר על דרכה החדשה של המפלגה. דובר על האיחוד החשוב בין הח"כים שנשארו, על התפקדות של דם חדש, ועל הדרך האידיאולוגית שצריכה להוביל את המפלגה. אך לא הרבה נאמר על הדרכים הפרוצידורליות שחייבות להתקיים בשביל שמפלגת העבודה תוכל באמת לצאת לדרך חדשה ו"עצמאית". הדבר הראשון הוא שחייבים להשתחרר מהחוקה הדרקונית, וצריכים לשנות את הרכב הועידה.
החוקה הקיימת היום פוגעת בעצמאות של מפלגת העבודה. "תקופת ההכשרה"/ "תקופת הצינון" בעייתית מאוד בייחוד בתקופה זו שבה אנו רוצים שחברים חדשים יצטרפו ותפקדו למפלגה. חייבים לתת לדם החדש גם את האופציה להשפיע – אחרת למה ירצה להצטרף.
וועידת המפלגה שקיימת היום לאחר הצירופים שנעשו עקרו מכל תוכן את משמעות הוועידה, שמורכבת מציבור נבחר ולא מצירופים של כוחות שונים (שרבים מהם כבר לא קיימים במפלגה). ולכן יש לקיים בחירות חדשות לוועידה.
hughaifa.wordpress.com 