Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘דורון גושן’

המרוץ על ראשות מפלגת העבודה מתחמם. פאנל המועמדים מרשים באיכותו. הבחירה ביניהם היא מה שנקרא "צרות טובות". המבחן האמיתי שלהם יהיה היכולת לעבוד בשיתוף פעולה לאחר ההכרעה. מפלגת העבודה, לא יכולה להרשות לעצמה פילוגים נוספים. על המועמד הנבחר למצוא את הדרך לשתף את המועמדים האחרים, ולהתחשב במגוון הדעות שהם מייצגים. על המועמדים שהפסידו לגלות אורך רוח וכבוד לחוקי המשחק הדמוקרטיים.

מפלגת העבודה זקוקה לרענון השורות לא רק בעמדת היו"ר. נדרש לבצע בחירות לכל מוסדות המפלגה כדי לשקף את הטלטלה שהיא עברה בחודשים האחרונים. היו"ר הנבחר ייבחן ביכולתו להפיח רוח דמוקרטית במוסדות המפלגה, וביכולתו לשתף את ציבור המתפקדים בהחלטות. הרוח הדמוקרטית ושיתוף ציבור המתפקדים הם הכרחיים למפלגה הרואה עצמה כסוציאל דמוקרטית.

הבחירות לראשות המפלגה, מעוררות עניין. אני מציין זאת, כי היה עדיף אילו העיסוק במפלגה לא היה מתרכז במידה רבה כל כך סביב הנושא הפרסונאלי. מפלגה אמורה להיות מוסד מורכב הרבה יותר. תמיכה במפלגה מסוימת לא שקולה לתמיכה בראש המפלגה. אבל העיסוק בפרסונאלי הוא רוח התקופה, ולכן אי אפשר להתעלם מכך.

המשך…

Read Full Post »

מפלגת העבודה יכולה להתגאות באיכות המתמודדים על תפקיד היו"ר. אין עוד מפלגה בארץ המסוגלת לנפק סגל מרשים כזה של מועמדים.

נכון לעכשיו ישנם שישה מועמדים לראשות מפלגת העבודה: שלי יחימוביץ', יצחק הרצוג, עמיר פרץ, עמרם מצנע, שלמה בוחבוט ואראל מרגלית. האחרון, מרגלית, אינו יכול להיחשב כמועמד רציני לכתר. מדובר אמנם באיש רב פעלים ומוכשר שעלינו לברך על הצטרפותו לעשייה הפוליטית, אבל חוסר ניסיונו לא מאפשר לבחור בו לתפקיד יו"ר. עליו להתמודד תחילה לרשימה לכנסת. יש להניח שזו בעצם מטרתו.

גם שלמה בוחבוט נעדר מן הזירה הפוליטית המרכזית במפלגת העבודה במשך תקופה ארוכה מידי. יש לברך על חזרתו, אבל ראוי שיתמודד תחילה על מקום ברשימה לכנסת. חוסר נאמנותו למסגרת המפלגתית (הנ"ל עבר לקדימה לפני חמש שנים), גם הוא בעוכריו.

המשך…

Read Full Post »

שנה עברה, ושנה חדשה הגיעה. ותקופה חדשה התחילה לא מכבר למשפחת חשין הצעירה.  כפי שרובכם כבר יודעים עזבנו את חיפה.  חיפה היתה ביתנו במשך 4 שנים בהן התאהבנו בעיר וגדלנו כמשפחה.  במישור הפוליטי הציבור גם אני גדלתי והתפתחתי והרבה בזכותכם – חוג חיפה. כשעברתי לחיפה בשביל ללמוד בטכניון, ידעתי שארצה להמשיך בפעילות פוליטית ואף אפילו להרחיבה.  והנה מצאתי את הפלטפורמה – חוג חיפה.  זה התחיל "מרנדוו מכוניות" לכבוד עמי אילון שהתפקד למפלגה ונמשך בפגישות, שיחות, דיונים, ופעילות פוליטית.  שהגעתי לחוג ידעתי שאני רוצה להיות מעורב פוליטית אבל "לא להיות פוליטיקאי". ידעתי שאני צריך ורוצה להפגין, ולתמוך בנבחרי ציבור שמייצגים את עמדותיי ולעזור להם להוביל את המדינה למקום טוב יותר.  לא חלמתי על תפקידים. לא רציתי  title ולא ג'וב (ועדיין אני לא מעוניין – אם חשבתם להציע… :-)). החוג כן שיכנע אותי שבשביל לשנות צריך לא רק לתמוך ולעודד אלא גם להתמודד.  "אם לא תרוץ אז זה לא יהיה מי שייצג אותנו" זה מה שהבנתי עם הזמן.

המשך…

Read Full Post »

בימים האחרונים מתרבים הקולות בתוך מפלגת העבודה הקוראים ליציאה מן הממשלה. ביום חמישי האחרון התכנסו בתל אביב עשרות פעילים, בהם דמויות המזוהות עם אהוד ברק, בקריאה לצאת מהממשלה (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1181072.html).

חשוב לזכור כי היו הישגים למפלגת העבודה בתוך הממשלה. שרי העבודה וחברי הכנסת פעלו כל אחד בתחומו למען קידום האג'נדה של המפלגה.

עם כל זאת, בשורה התחתונה ההחלטה להיכנס לממשלה הייתה החלטה פוליטית שגויה והרסנית. מפלגת העבודה בראשות ברק נחלה תבוסה בבחירות, וכמפלגה המתיימרת להוות חלופה שלטונית היה עליה לקבל את דין הבוחר ולבנות את עצמה באופוזיציה. הפקרת האופוזיציה לטובת מפלגת הקומבינה קדימה, היא מכה קשה לציבור הישראלי. הציבור בארץ אשר בכל מקרה סובל מאדישות וניכור כלפי המערכת הפוליטית, ניצב היום בפני במצב של היעדר חלופה אמיתית לשלטון. קדימה היא מפלגת ליכוד ב': רוב חבריה פרשו מהליכוד אך לפני ארבע שנים. קדימה דוגלת במדיניות כלכלית ימנית. אמנם סביר לחשוב כי קדימה מתונה יותר מן הבחינה המדינית, אולם בהיעדר מנהיג כריזמטי כדוגמת אריק שרון, ובהיעדר אופציות מדיניות מפתות, ההבדל הזה אינו משמעותי דיו כדי להעניק תקווה לבוחר הישראלי אשר מאס בממשלת הימין של נתניהו.
המשך…

Read Full Post »

חברי הכנסת עמיר פרץ (מגיש ההצעה), שלי יחימוביץ', איתן כבל ודניאל בן סימון תמכו בהעלאת שכר מינימום. השרים וסגני השרים הצביעו נגד ההצעה בהתאם להחלטת הממשלה. קודם לכן, בישיבת הממשלה, תמכו שרי מפלגת העבודה בהעלאת שכר מינימום, אולם הממשלה החליטה ברוב של 20 מול 10, להתנגד להצעה, תוך שהיא רושמת לפניה את התחייבותו של שר האוצר להרחיב את מס הכנסה השלילי. ראלב מג'אדלה הצביע נגד, עינת ווילף נעדרה.

גם במקרה זה הוכח כי מפלגת העבודה היוותה את הכוח הסוציאל-דמוקרטי המשמעותי ביותר המגן על השכבות החלשות. מפלגת העבודה היא האחראית הישירה לכך ששכר מינימום עלה מאז 2006 בכ-10%. אחת ההבטחות הבולטות של מפלגת העבודה לפני בבחירות 2006 הייתה העלאת שכר מינימום ל-1000$, וזה התבצע. למרות כל המלעיזים משמאל, מפלגת העבודה היא המשענת האפקטיבית ביותר למען צמצום הפערים בחברה.

המשך…

Read Full Post »

  1. כי מיכל בירן עושה. מיכל דחפה ויזמה בשנה האחרונה הקמת תאי סטודנטים צעירים של מפלגת העבודה. מדובר בניצנים נדירים בתוך המדבר המתייבש של מפלגת העבודה. בניהם גם את תא אופק חיפה אשר מורגש היטב באוניברסיטה ובפעילות בעיר. מיכל הובילה בשנה האחרונה את מאבק העוזרים הפרלמנטרים בכנסת למען שמירה על זכויותיהם. מאבק אשר נותן רוח גבית למאבקי עובדים נוספים.המשמרת הצעירה זקוקה ליו"ר אשר תייצר תאי פעילות ותוביל מאבקים ערכיים. מיכל הוכיחה כי המתאימה ביותר למשימות אלו.
    המשך…

Read Full Post »

השנה יצוין ה-1 במאי בעיר חיפה בתהלוכה ססגונית בפארק הכט. יום הפועלים הבינלאומי נחגג כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. מקורו של החג בהפגנות שנערכו בקנדה ובארצות הברית בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-19, בדרישה להגביל את יום העבודה ל-8 שעות. יותר ממאה שנים חלפו מאז, אבל הניצול עדיין לא חלף מן העולם.

השנה יעמוד האירוע בסימן המאבק למען חברה צודקת, שוויונית וערכית. נצעד למען זכויות עובדים, ובייחוד למען קידום התאגדויות עובדים. התאגדויות עובדים דמוקרטיות היו ונשארו הכלי היעיל ביותר למען שיפור תנאי העובדים. במהלך השנה האחרונה היינו עדים למאבקים חשובים על הזכות להתאגד. חוג חיפה התייצב מאחורי עובדי האוניברסיטה הפתוחה ועובדי כללית מושלם אשר התאגדו בהצלחה בסופו של דבר לאחר מאבק מורכב עם ההנהלות.

מפלגת העבודה היא הכוח האפקטיבי ביותר בפוליטיקה הישראלית אשר מגן על זכויות העובדים. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מובילה את החקיקה החברתית בכנסת. דוגמאות שזכו לסיקור תקשורתי הם החוק המאפשר לקופאיות לשבת במהלך המשמרת, והחוק המעגן את זכותם של העובדים לצאת להפסקת שירותים. מה שיפה בחקיקה הזאת זה שהיא נעשית בניגוד לאינטרסים של יחסי הון-שלטון, אשר לצערנו מכתיבים כיום את רוב סדר היום בפוליטיקה הישראלית. גם למשרד הרווחה בראשות השר הרצוג יש הישגים בתחום החברתי. לכן טבעי מבחינתנו ב"חוג חיפה" לקדם את סדר היום הסוציאל-דמוקרטי כאן בחיפה.

המשך…

Read Full Post »

אתר חוג חיפה פרסם השבוע בחשיפה בלעדית את התקנון המוצע של המשמרת הצעירה. התקנון נכתב על ידי ועדת חוקה של מפלגת העבודה אשר בראשה יושב הפרופסור שמעון שטרית. מקריאת הטיוטא מתברר כי תואר פרופסור מן המניין בחוג למשפטים לא מבטיח מחויבות לערכים דמוקרטיים. למעשה התקנון החדש של המשמרת הצעירה מהווה המשך ישיר לשינויי התקנון המפלגתיים, אשר הובלו בידי אותו שטרית. בשני המקרים אנו עדים לרמיסת ערכי הדמוקרטיה וציניות רבה. הרצון העז לשמור על מוקדי הכוח מביס כל שיקול אחר של הוגנות או מעורבות אזרחית. הרוח הרעה הזאת מחלישה מאוד את מפלגת העבודה.

אז במה הדברים אמורים? קודם כל תהליך שינוי התקנון מלכתחילה מעורר מחלוקת. התהליך עוקף למעשה את המנגנון הנבחר של המשמרת הצעירה. המשמרת הצעירה היא גוף קיים עם ועידה ויושב ראש. כל זה לא הפריע לועדת החוקה לייצר תקנון חדש ולכפות אותו על המוסדות הנבחרים של המשמרת. כבר הנקודה הזאת הופכת את התקנון המוצע ללא לגיטימי.

נו טוב, אתם אומרים לעצמכם, אם כבר ההליך הוא כל כך ברוטאלי, בטח הקפידו שם בועדת חוקה לייצר לנו תקנון למופת. אז זהו שלא. אחת הדרכים להתמודד עם שבר תקנוני הוא לחזור אל הציבור; במקרה דנן, אל חברי המשמרת הצעירה, כלומר אל כל המתפקדים הצעירים במפלגה. אבל הציבור לא מעניין את ועדת חוקה, כל המטרה היא להבטיח את הג'וב למקורבים. לכן, מציע לנו שטרית, את היו"ר החדש של המשמרת ייבחרו רק חברי ועידת המפלגה הצעירים. אותה ועידה אשר רבע מחבריה לא נבחרו כלל על ידי ציבור המתפקדים.
המשך…

Read Full Post »

חברת אגד מפעילה בחיפה שני קווים אשר בהם מונהגת הפרדה בין נשים לגברים. המדובר הוא בקו 970 חיפה-בני ברק, וקו 972 חיפה-ירושלים. מדובר בקווים רשמיים של אגד הפועלים בכל ימות השבוע. אגד היא כזכור חברה פרטית (המנוהלת כקואופרטיב על ידי כשליש מהעובדים) שקיבלה מונופול מהממשלה על הפעלת תחבורה ציבורית.

הקווים האלו אומנם רגילים, אבל הם תוכננו עבור הציבור החרדי. המסלול שלהם עובר בשכונות החרדיות בחיפה ונוסע ישירות לשכונות החרדיות בבני ברק או ירושלים. הקווים תוכננו שלא לעבור בתחנות המרכזיות – כדי להבטיח את הדומיננטיות החרדית.

כבר עד כאן עולות שתי בעיות:

1. כל שאר הקוויים הבינעירוניים של אגד לא נכנסים לתוך השכונות של חיפה, אלא מסתיימים במרכזית המפרץ או במרכזית חוף הכרמל. הנוסעים נאלצים להחליף לקו עירוני על מנת להגיע ליעדם. חברת אגד התגאתה בתכנון הזה אשר מטרתו הייתה להוציא את האוטובוסים הבינעירוניים המסורבלים והמזהמים ממרכז העיר. מדוע רק הציבור החרדי זכה שיתכננו לו קו מהבית?

2. הקווים האלו זולים הרבה יותר מן האלטרנטיבה שיוצאת מן התחנה המרכזית: חיפה-ירושלים 972 ("החרדי") 28 ₪, לעומת הקווים 960 ו-940 ("החילוניים") – 44 ₪. חיפה-בני ברק 970 ("החרדי") 24 ₪, לעומת קו 921 ("החילוני") – 28 ₪.

המשך…

Read Full Post »

התרבות הפוליטית בישראל נמצאת בתהליך של הידרדרות המאיים על עצם האפשרות לקיים חברה דמוקרטית. הפוליטיקה הפכה להיות מגעילה בעיני רוב הציבור. הפוליטיקאים מצטיירים כנוכלים הדואגים רק לאינטרסים של עצמם, ורוב האזרחים מדירים את רגליהם מן העיסוק בפוליטיקה. אדישות וייאוש תופסו את מקומם של האקטיביזם והתקווה לשינוי.

אחת התופעות המכוערות והמזיקות בפוליטיקה הישראלית, המאפיינת אולי יותר מכל את הידרדרות הנורמות הדמוקרטיות, היא שינוי כללי המשחק על ידי מי שבעמדת כוח – במטרה להישאר בעמדת כוח. מכיוון שהפוליטיקה הפכה להיות אישית, והפוליטיקאי הפך להיות לעוד קרייריסט המנסה לקדם את הקריירה שלו, החתירה הלא מרוסנת לעמדות כוח נתפסת כיום כלגיטימית.

ההשלכות הן חמורות. הבסיס של הדמוקרטיה הוא עקרון הכרעת הרוב. המיעוט מקבל על עצמו את החלטות הרוב, בין השאר מתוך אמונה שבעתיד דעותיו עשויות להתקבל. אף אחד לא יהיה מוכן להתמיד בתוך שיטה המנציחה אותו כמיעוט. אבל השינוי התכוף והמגמתי של כללי המשחק, כל מטרתו היא לשמר את הכוח בידי השלטון הקיים. אנו רואים את התופעות האלו בכנסת ב'חוק מופז', ובתקנון שהעביר ברק במפלגת העבודה כדי לבטל את הפריימריז. תופעות דומות מתרחשות גם בזירות משניות כמו המשמרת הצעירה במפלגה ששינתה את התקנון לפני שנה כדי למנוע בחירות, וכעת הולכת שוב לשנות את התקנון לטובת מחנה ברק.

המשך…

Read Full Post »

Older Posts »