Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘מפלגתי’ Category

לאור פרישתו של ברק וההתעוררות הפוליטית המתחוללת במפלגת העבודה, החליט חוג חיפה לחזור לפעילות.

מטרתנו בימים אלה היא יצירת מפגשים שיאפשרו לקהל מגוון להכיר מקרוב את המתמודדים לראשות מפלגת העבודה.

מפגש ראשון יתקיים בביתו של צבי שטראוכר, ביום שישי 20.5. (השבוע!) בשעה 12:00, ברחוב היינריך היינה 16.
במפגש נשוחח עם אראל מרגלית, איש ההי-טק, שהחליט לרוץ לראשות המפלגה.
על אראל מרגלית ראו:

אראל מרגלית בויקיפדיה 

וגם:
http://www.themarker.com/hitech/1.632682

להשתמע,
הנהגת חוג חיפה

מודעות פרסומת

Read Full Post »

לפרישת ברק וחבורתו, ממפלגת העבודה יכולות להיות שתי תוצאות: האחת – מתן הזדמנות של ממש להתחדשות כוללת – רעיונית, ארגונית ופרסונלית –  שלה ושל השמאל הישראלי כולו; השנייה – המשך ההידרדרות של המפלגה הזו ואולי גם של השמאל כולו. כל מי שרוצה בהתממשות התוצאה הראשונה, ההתחדשות, ואני מניח שכולנו רוצים בכך, צריך לצאת מנקודת מוצא פרוגרמטית: מה אנו רוצים עבור מדינת ישראל וכיצד יכול השמאל לקדם את המדינה והחברה לעבר המטרות הרצויות והחיוניות. כל ניסיון לחדש את מפלגת העבודה באמצעות נוסחה ארגונית כלשהי וחיפוש אישיות אטרקטיבית שיעמוד בראשה, ללא תשתית רעיונית ואנושית מחודשת, צפוי לכישלון. הדברים שלהלן מיועדים לסמן את הדרך הנכונה להתחדשות ולהתחזקות.

המשך…

Read Full Post »

במציאות בה מעמד הביניים הולך ונשחק, חייב לקום קול זעקה. קשיי היום יום ומאבקי ההשרדותמונעים מהאזרח הפשוט להביע את מחאתו. כל אלו מנוצלים על ידי הממשלה הנוכחית המונהגת על ידי שני ראשי הממשלה הכושלים ביותר בתולדות מדינת ישראל, מר בנימין נתניהו ומר אהוד ברק. שני החברים הללו, מתנהלים ללא אחריות לאומית, והפכו את המדינה לצעצוע בידי אוליגרכים ומשפחות ההון. הגיע הזמן להפסיק את זרית החול בעיני הציבור ולומר את אשר ליבנו. אני מתכבד להזמין את חברי חוג חיפה להפגנת מחאה נגד עליית יוקר המחייה והרחבת הפערים החברתיים. ההפגנה תיערך ברחבת האודיטוריום במרכז הכרמל, שעה 11 בבוקר, ביום שישי הקרוב. מצפים לראות את כולכם, כי יש עוד הרבה עבודה לפנינו.

Read Full Post »

מזה למעלה משבוע נתונות תחת אש תקשורתית צולבת, כשתי מטרות לסיקור ממוקד, סאגת כהונתו המסוכלת של גלנט והמערכה השנייה במחזה סיכול כהונתו של מוברק. לנוכח כיכובן של שתי הפרשות בכותרות הימים האחרונים, עלולות היו שתי יצירות מופת פרשניות נדירות באיכותן לחמוק מעיני הקורא הטרוד בהתרחשויות המדיניות, מבלי שתזכינה להערכה המקצועית ולתשומת הלב הציבורית הראויות להן. אין להקל ראש במורכבות ההישג העיתונאי אליו הגיע נחמיה שטרסלר בפרסום אותם מאמרים, "מהפכת אוקטובר של מלכת אנגליה" והמשכו, העונה לשם היצירתי "מלכת אנגליה (2)", העוסקים שניהם ברגשות העזים שמעוררת בכותב דמותה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. השימוש העשיר שעושה שטרסלר במגוון רחב של ז'אנרים מצליח להפריך את הטענה לפיה הרשימה העיתונאית נופלת בערכה האמנותי מהבדיון הספרותי, ולמעשה מטשטש את הגבול בין השניים. מכל הבא ליד משליך כהן השוק החופשי למרקחתו המבעבעת: מגיבובי שמועות לא מבוססות ובעיקר, בלתי מעניינות, שלא היו מביישות את הצהובים שבטורי הרכילות; דרך עיסוק קטנוני להפליא במידת נחמדותה של יחימוביץ' ובהעדפות ישיבתה במזנון הכנסת; ועד הצגה של עמדותיה באופן פופוליסטי, רדוד ודמגוגי, שלמרבה האירוניה סותר את עצמו. אל מול התפתלות זו סביב נושאים בלתי רלוונטיים, בולט בהיעדרו צל צלו של ניסיון להתמודד עם השקפת עולמה של יחימוביץ' ועם עמדותיה ביחס למציאות החברתית בישראל. במלים אחרות, רק מרכיב פעוט אחד נעדר מאותו מגדל קלפים של רטוריקה חלולה שעורם הפרשן הכלכלי, והוא התייחסות כלשהי לכלכלה.

המשך…

Read Full Post »

עוד לא רגעו הרוחות מאז מפלגת העבודה יצאה לעצמאות חדשה. אין ספק שרואים את ההתלהבות המחודשת, איחוד השורות במפלגה, צעירים נמרצים, התפקדות של אלפים ועוד. רבות נכתב ונאמר על דרכה החדשה של המפלגה. דובר על האיחוד החשוב בין הח"כים שנשארו, על התפקדות של דם חדש, ועל הדרך האידיאולוגית שצריכה להוביל את המפלגה. אך לא הרבה נאמר על הדרכים הפרוצידורליות שחייבות להתקיים בשביל שמפלגת העבודה תוכל באמת לצאת לדרך חדשה ו"עצמאית". הדבר הראשון הוא שחייבים להשתחרר מהחוקה הדרקונית, וצריכים לשנות את הרכב הועידה.

 

החוקה הקיימת היום פוגעת בעצמאות של מפלגת העבודה.  "תקופת ההכשרה"/ "תקופת הצינון" בעייתית מאוד בייחוד בתקופה זו שבה אנו רוצים שחברים חדשים יצטרפו ותפקדו למפלגה. חייבים לתת לדם החדש גם את האופציה להשפיע – אחרת למה ירצה להצטרף.

 

וועידת המפלגה שקיימת היום לאחר הצירופים שנעשו עקרו מכל תוכן את משמעות הוועידה, שמורכבת מציבור נבחר ולא מצירופים של כוחות שונים (שרבים מהם כבר לא קיימים במפלגה). ולכן יש לקיים בחירות חדשות לוועידה.

המשך…

Read Full Post »

17.1.11

חוג חיפה ותא אופק חיפה: "על אהוד ברק וחברי סיעת "עצמאות" להחזיר את המנדטים למפלגת העבודה ולהתפטר מהכנסת!"

חוג חיפה ותא אופק חיפה מברכים את החלטת השרים הרצוג, ברוורמן, ובן אליעזר להתפטר ממשלת הימין אשר מובילה לקיפאון מדיני. תא אופק חיפה וחוג חיפה מגנים את חמשת חברי הכנסת אשר החליטו לפרוש ממפלגת העבודה. אנו קוראים להם להחזיר את המנדטים למפלגה ולהתפטר מהכנסת.

חוג חיפה ותא אופק חיפה קוראים לכל הכוחות החברתיים-דמוקרטיים-ציוניים במדינת ישראל להצטרף דווקא עכשיו אל מפלגת העבודה המתחדשת.

תא אופק חיפה וחוג חיפה קורא למפלגת העבודה לערוך תוך זמן קצר בחירות פנימיות לכל מוסדותיה הפנימיים: סניפים, ועידה, יו"ר. זאת כדי לשקף את השינוי במפלגה.

Read Full Post »

אהוד ברק, מתן וילנאי, שלום שמחון, אורית נוקד ועינת וילף בגדו במפלגת העבודה ובבוחריה. הבגידה הזאת החלה כבר לפני שנתיים. אהוד ברק, מוביל המהלך, ביזה את המפלגה ואת הדמוקרטיה שוב ושוב בשנתיים האחרונות. הכתובת הייתה על הקיר למי שראה את התנהלותו בקדנציה הראשונה שלו כיו"ר. כבר אז לא היסס לרמוס את המפלגה (לשנות את שמה) ולשנות חוקי יסוד כהרף עין על מנת לבסס את שלטונו. בקדנציה השנייה שלו הוביל אהוד ברק את מפלגת העבודה לכישלון האלקטוראלי המביש בתולדותיה, אך סירב לקחת אחריות. לא רק זאת, הוא אף ביטל פעמיים בחירות לתפקיד היו"ר בעודו מכהן בתפקיד, ולא היסס לשנות את התקנון ולהתאים אותו לצרכיו. הוא הגדיל את סמכויותיו, צירף חברים לועידה, בקיצור: עשה במפלגה כבתוך שלו. כאשר הרגיש שהכף נוטה לרעתו, והמוסדות הפנימיים עשויים להכריע בעד יציאה מן הממשלה, לא היסס ברק לשבור את הכלים ולפצל את המפלגה.

"אף אדם לא מייצג את עצמו בכנסת ובממשלה – אלא את המפלגה". כך אמר אהוד ברק בעצמו רק לפני שבועיים, כאשר רבו הקולות בתוך המפלגה לפרוש מן הממשלה. והנה כעת, הוא עושה דין אחר לעצמו. הוא לוקח את המנדטים ממפלגת העבודה, ומסרב לקבל את דין התנועה הצפוי.

המשך…

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »