Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘מדיני’ Category

אתמול בשעת צהרים, באולם המליאה של הכנסת, נחשפה תרומתה המופלאה והממתנת של מפלגת העבודה לקואליציה הממשלתית. מי שפיקפק בישיבתה של העבודה בממשלת הימין והימין הקיצוני קיבל עתה הוכחה ניצחת שאילולא ישבנו בה, חיינו היו נראים כמו גיהינום.

שלושה חוקים דרקוניים הובאו אתמול להצבעה, בזה אחר זה. חברי הסיעה צירפו את תמיכתם המלאה לתמיכתם של חברי האיחוד הלאומי, הבית היהודי ושאר סיעות הימין כמו היו אחים לנשק.

וכך עברה, בתמיכת העבודה, הדרישה לפצות מתנחלים על ההקפאה בשטחים. לא מדובר רק באריאל, במעלה אדומים וגוש עציון שאמורים להישאר בגושים הגדולים אחרי החלוקה. הפיצוי יגיע לידיהם של כל המתנחלים בכל הגושים ובכל השטחים, כולל איתמר ויצהר ואותן התנחלויות חמודות שאמורות להיות הראשונות להתפנות.

רק הורידו את היד מההצבעה הראשונה וחברי הסיעה הרימו אותה שוב כדי להנציח את זכרו של רחבעם זאבי, נסיך הטרנספר של ערביי ישראל. לא די שהכנסת ייחדה יום לזיכרו ולא די שפועלו המפוקפק נכנס לספרי הלימוד,עתה נדרשו חברי הכנסת להקים מרכז להנצחת פועלו ומורשתו שיכלול אתר הנצחה, ספריה ומכון מחקר. כמו היה דוד בן גוריון או יצחק רבין.

המשך…

Read Full Post »

הרציונל:

הרציונל פועל בשני קווים מקבילים:

הראשון – אינטרסנטיות קרה, אינטרסנטיות קרה פירושה ניתוח קר של מה טוב, מה מועיל ומה משרת את מדינת ישראל מתוך הבנה שאין כזה דבר "צריך" או "אמור" או "רצוי", יש רק מצוי ובתוך מגבלות המצוי רודפים את האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל, המשמעות היא שתמיד מעדיפים להיות חכמים מאשר צודקים, הצדק והאינטרסים לא תמיד מיישרים קו.

השני – ההבנה שאנחנו יכולים לשלוט אך ורק בפעולות שלנו ואך ורק בגורל שלנו, פירוש הדבר הוא שאנחנו לא יכולים לבנות או גרוע מכך להיות תלויים במה שהפלשתינים יעשו או לא יעשו, הבנה שאנחנו לא יכולים לחנך אותם ושאנחנו לא יכולים להניח הנחות בקשר לפלשתינים ולמה שהם "אמורים" לרצות או לעשות מתוך איך שאנחנו רואים דברים. התנהלות על פי רציונל זה מובילה לעיצוב המציאות במקום להגיב לה או גרוע מכך להתנגד לה וכך להיות קורבן שלה.

מטרת העל:

הפרדות אמיתית לפי מפתח של רציפות טריטוריאלית ודמוגרפית מהפלשתינים על בסיס 2 מדינות ל2 עמים, סיום השליטה על הפלשתינים, צמצום החיכוך למינימום עם האוכלוסייה הפלשתינית, יצירת גבולות קבע, הבטחת הרוב היהודי במדינת ישראל, פינוי מרבית ההתנחלויות והפניית המשאבים העצומים המושקעים בשטחים לתחומים חברתיים-כלכליים ולפרויקטים לאומיים.

המשך…

Read Full Post »

יאסר עראפת דחה הצעה נדיבה בקמפ דייויד. הצעות נדיבות עוד יותר נדחו בשיחות טאבה. אבו מאזן סירב להתפשר עם אהוד אולמרט על קבלת 95% משטחי הגדה. וגם כיום הפלשתינאים לא מזדרזים לחזור לשולחן המשא ומתן. המגמה ברורה: הפלשתינאים מעדיפים את המשך המצב הנוכחי על פני כל פשרה הפחותה מחזרה מלאה לקווי 67.

יהיה זה יהיר מצידנו להסביר את ההתנהגות הפלשתינאית בעשור האחרון באמרות שפר כמו: "הפלשתינאים לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות". האמת היא שעמדתם הנחושה מסתמכת על ניתוח מסוים של המציאות. הפלשתינאים מעריכים שהמצב הנוכחי בגדה לא עומד באמות מידה סבירות של העולם המערבי. המשך מצב זה רק מגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל, ובסופו של דבר עשוי להביא לנקיטת אמצעים קשים נגד ישראל. הלחץ עלול לאלץ את ישראל לקבל פתרונות לא נוחים מבחינתה (כמו מדינה דו-לאומית). במובן זה הם מרגישים שהזמן פועל לטובתם.

הגדה המערבית היא שטח המוחזק תחת שלטון צבאי כאשר התושבים המקומיים אינם זוכים למעמד של אזרחים. ירדן, המדינה ששלטה קודם באזור זה, התנערה ממנו כבר מזמן. שתי האפשרויות המתקבלות על הדעת הן סיפוח לישראל או הקמת מדינה עצמאית. חשוב להבין שאין שום פתרון אחר אשר יעמוד באמות מידה מערביות. ולראיה, אין עוד קבוצה המוחזקת במעמד דומה בעולם המערבי. מכיוון שפתרון הסיפוח לישראל, קרי מדינה דו לאומית, לא מקובל על שני העמים (אם כי בצד הפלשתינאי יש יותר שמשתעשעים ברעיון), ומכיוון שהניסיון ההיסטורי מוכיח את חוסר היציבות של פתרון זה, נשאר רק פתרון קביל אחד: הקמת מדינה פלשתינאית. שטחי A בגלל קוטנם, פיזורם, ניתוקם, ותלותם המוחלט בישראל לא יכולים להיחשב לפיתרון קביל.

המשך…

Read Full Post »

לכבוד חברי חוג חיפה

חבריי היקרים,

מאשר בברכה את קבלת מכתבכם ועמדתכם בנושא חידוש המו"מ עם הפלשתינים, עקב הדיון המעמיק שערכתם בנושא.

שמחתי לגלות את האכפתיות, היוזמה, והדאגה הרבה למדינה ולעתידה, כפי שעלה מדיונכם, עליו ניכר כי שקדתם רבות. אין ספק כי על כולנו לאחד כוחות ומוחות על מנת לשקם הן את מעמדה של מפלגת העבודה והן את חלקה ודעותיה בנושאים המדיניים שעל הפרק.

אני מודה לכם על מכתבכם, אשר בתוכנו אני לבטח תומך, שכן לטעמי פתרון שתי המדינות הינו הפתרון הראוי וההגיוני היחידי הנכון למדינה ועתידה.

אני מאחל לכם המשך פעילות פורייה.

שלכם בכבוד רב,

בנימין (פואד) בן אליעזר
שר התעשייה המסחר והתעסוקה

המכתב המלא נמצא – כאן תגובה -בן אליעזר

המכתב של חוג חיפה נמצא כאן https://hughaifa.wordpress.com/2009/12/25/חוג-חיפה-תגובה-להקפאה-הודעה-לעיתונות/

Read Full Post »

Read Full Post »

אני מרגיש מוזר בשבועות האחרונים. אני לא בטוח מה נכון וכדאי לעשות…
ממשלה שאני לא בחרתי, שביום רגיל אני לא תומך בה, המפלגה שלה אני שייך ותומך הרבה זמן כבר לא מתנהלת כפי שאני הייתי רוצה לראות, אבל בכל זאת – היא כן עושה מהלך אחד חיובי.

אני כמובן מדבר על הקפאת ההתנחלויות. אני חושב שזה מהלך היסטורי. אולי הוא לא מתנהל בדיוק בדרך שבה הייתי רוצה שיתנהל, ואולי יש סתירה בהנהלות שאח"כ מכריזים על אזורי עדיפות לאומית וכו'. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהקפאת התנחלויות היא צעד חיובי, בכיוון הנכון.

לפני כ15 שנה, יחי ההבדל, היתה ממשלה אחרת בישראל. אחת שתמכתי בה אבל בשקט. לא יצאתי לכיכר לא כתבתי מכתבים וכו'. בעוד הצד השני של המפה שהתנגד למהלכים הביע את דעתו בצורה חריפה ואיומה. דבר שאולי נתן לגיטימציה לנבל מסוים לעשות מעשה אכזר ונוראי… הלקח האישי שלי מהאירוע היה, שאת דעתי אני צריך לומר ברבים ואני צריך לתמוך בדברים שאני מאמין בהם כך שמי שמבצע מהלכים שאני חושב שהם נכונים ידע שיש לו (או לה) תמיכה שלי וגם הצד השני ידע שיש תומכים למהלך…
המשך…

Read Full Post »

שלום לכולם,

אנחנו מתעתדים להציג במפגש הקרוב (מועד ומיקום יימסרו בקרוב) את תכנית הפעילות של המשמרת לשנה הקרובה.
רגע לפני שנציג את התכנית הגמורה, זה הזמן להעיר הערות, להציע רעיונות ולהתנדב לצוותים.

נקודת הפתיחה של התכנית היא שמצבה של המפלגה ושל המדינה בהתאם, הגיע לשפל כזה שלא יועילו עוד יוזמות אקלקטיות, מעין “אקמולים” למחלה סופנית. יש בארץ אינספור עמותות עם רעיונות טובים ואנשים נהדרים בכל זאת יכולתם להשפיע על המציאות מוגבלת ביותר. יתרוננו תמיד היה בהיותנו תנועה, ולא רק מפלגה- בכיוון זה ננסה להתקדם.

התכנית מושתתת על שלושה קווי פעולה מקבילים: הצבת המשמרת הצעירה בחזית של המאבקים החברתיים והמדיניים החשובים, הקמת תאי פעולה חדשים, וחיזוק רעיוני.
המשך…

Read Full Post »

השתתפתי לאחרונה בישיבה של המטה הסוציאל דמוקרטי בת"א, כמו כן קראתי את הטיוטה של הספרי ויניב ואת תגובתו של ארי שביט, כמו כן השתדלתי לקרוא ולהבין הרבה מסביב לאפשרויות לשנוי את פני החברה. בהנחה שאנו רוצים לשנות את פני החברה ולהגיע לציבורים רבים הגעתי למסקנה שיש לשנות הן את הסמנטיקה ואת מהות התפיסה שלנו כמובילי השינוי החברתי כלכלי והציוני, לכן אני מציע שם חדש למחננו והוא: מחנה חברתי ציוני או בראשי תיבות מח"צ.

אני משוכנע כי השם "סוציאל דמוקרטי" מוביל בציבור למשמעויות שאין לנו ולכן השימוש העברי בכלכלה חברתית או חברתיות ודמוקרטיה צריכים לשמש אותנו ועלינו לנטוש את השם הלועזי.  איני מסכים גם עם ההגדרה של "שמאל לאומי" כפי שהוצע בטיוטה, אני לא מרגיש שמאלי ואני חושב שאלה שקוראים לעצמם המחנה הלאומי הם אנטי ציוניים או דרך הדת (ש"ס) או דרך הרצון למדינה דו לאומית כובשת (הבית היהודי וחלק מהליכוד).

מחננו צריך לפעול לשינוי חברתי כלכלי במדינה בשינוי הקצאת המשאבים וחיזוק מדינת הרווחה, לגיבוש השקפת שתי מדינות לשני עמים,לחיזוק הדמוקרטיה ושלטון החוק, לחיזוק ארגוני העובדים, ולחיזוק מדינת הרווחה. אני סבור שאנו צריכים להיות הדוגמה לעצמנו,ולבסס את חיינו על מורשתנו, אך אם מסתכלים החוצה אנו צריכים לשאוב יותר מאורח החיים הסקנדינבי מאשר מאורח החיים שבארצות הברית. אשמח לקבל תגובות על רעיונותי.

המשך…

Read Full Post »

ביום ראשון ה19.7 נפגשו חוג חיפה והמשמרת הצעירה של חיפה עם ח"כ איתן כבל.  במפגש נכחו כ30 איש שכמעט חצי מהם היו צעירים.  המפגש היה טעון וארוך.  המפגש ארך יותר מ3 שעות! בהן איתן חשף את תפיסת עולמו וכיצד הוא רואה את מצבה של מפלגת העבודה.  כמו כן כבל נתן לכל אחד מהנוכחים להגיב והתייחס לכל אחד מהנוכחים בתשובותיו בצורה אישית.   איתן נתן כבוד רב לקהל והקשיב לכל אחד מהאנשים ברצינות רבה וענה בצורה מפורטת על כל שאלה או תגובה.
Cabel

איתן פתח בכך שהוא שלם לגמרי עם ההחלטה שלו "למרוד".  הוא טוען שהקרב של מפלגת העבודה הוא על "נורמות".  ושמפלגת העבודה יושבת בקואליצה היא פוגעת בערך המילה.  כמו כן הוא הזכיר שמפלגת העבודה לא ממש בשילטון מלבד מספר קטן של שנים מזה כ30 שנה.  המפלגה לא הצליחה להעביר אליה קבוצה חדשה אחת מזה 30 שנה.   איתן טוען שהוא רוצה רק את טובת המפלגה טובת המדינה וטובת ילדיו.  לפי התזה של איתן מפלגת העבודה כבר מספר עשורים מצטרפת לממשלות ומצטמקת.  הוא מאמין ששוב עושים את אותה הטעות בכך שיושבים בקואליציה.

המשך…

Read Full Post »

לאחרונה התבשרנו על צעד חריג שנקטה האופוזיציה בכנסת, בראשות קדימה. מפלגות האופוזיציה, תוך קונצנזוס נדיר בין האיחוד הלאומי מימין עד חד"ש בשמאל, החליטו להחרים את דיוני הכנסת. זאת על רקע שורה של הצעות חוק ותקנות האמורות לשנות את 'חוקי המשחק' בכנסת עצמה. הצעת החוק שעוררה את מרב התרעומת היא הצעה שזכתה לכינוי 'חוק מופז'. על פי הצעה זו, תרוכך ההגבלה המאפשרת רק לשליש מחברי סיעה בכנסת להתפלג ממנה וליצור סיעה חדשה, כך שבסיעה הגדולה מ-21 חברים, מינימום הפילוג יעמוד על שבעה חברי כנסת בלבד. הגבלות על פרישת ח"כים מסיעה קיימת, נולדו בשנות ה-90 כתוצאה מן המעבר המוגזם של ח"כים בודדים, באופן שהכריע איזו ממשלה תקום.

כמובן, אפשר להעלות נימוקים ענייניים האם הצעת השינוי תשפר את הדמוקרטיה הישראלית, אבל נדמה לי שבכך נחטיא את העיקר. הגועל שמעלה 'חוק מופז' אצל כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה ללבו, נובע מהיעדר תום הלב המובהק של יוזמי החוק. הליכוד, אשר מוביל את החקיקה הזאת, תפר את החוק הזה במיוחד למידותיו של איש אחד, הרי הוא שאול מופז, כדי שיוכל לפרוש ממפלגתו ולהצטרף לקואליציה. הרף נקבע להיות בדיוק במקום אשר לא יקל על ח"כים אחרים, נאמר ממפלגת העבודה, לפרוש ולהקים סיעה משלהם, ובכך להחליש את הקואליציה. השינוי גם אמור לחול רק על פילוגים אשר יקרו בחצי הראשון של כהונת הכנסת, וכך להקטין את הסיכוי לפילוג בליכוד עצמו בתקופה המועדת לפורענות של טרום בחירות.

המשך…

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »