מפלגת העבודה בחרה רשימה איכותית מרשימה, ועכשיו צריך לחשוב איך ממשיכים את מערכת הבחירות הזאת. השבועות האחרונים עמדו בסימן עצירת המומנטום של מפלגת העבודה. זה מתבטא בשיח החדשותי ששוב מדבר על כך שהבחירות כבר הוכרעו לטובת נתניהו, מגובה בסקרים האחרונים. הגורמים לעצירת המומנטום הם מבצע "עמוד ענן", על סדר היום הצבאי שהוא הכניס, והאיחוד "הליכוד-ביתנו" שפתח פער גדול מידי בין "העבודה" לליכוד (37 מול 20) ~. אמנם האיחוד הזה לא השפיע על הפער בין הגושים, אבל בסיקור התקשורתי השטחי הפער הזה נותן רוח גבית לתזה שהבחירות כבר הוכרעו.
החדשות הטובות מבחינת מפלגת העבודה הן שלמרות כל הטלטלות והאירועים הדרמטיים, היא שומרת על יציבות בסקרים. זו אינדיקציה לעומק התמיכה בציבור. היציבות הזאת מבטיחה למפלגת העבודה את המעמד של המפלגה החזקה בגוש המרכז שמאל, והחלופה הפוטנציאלית היחידה לשלטון הליכוד. המעמד הזה, שנשלל ממפלגת העבודה ב-2006 מהווה הישג חשוב למפלגת העבודה. ליו"ר המפלגה, שלי יחימוביץ' יש מניות רבות בהישג זה. היא זו שהקרינה על המפלגה את הערכיות, האמינות והעקביות, ואלו הם שהביאו את התמיכה הציבורית. מבין המועמדים לראשות המפלגה, שלי היא היחידה שהייתה מסוגלת לרשום את ההישג הזה, וצריך לתת לה הרבה קרדיט על כך.
בכל זאת צריך לשאול, האם זה המקסימום שאפשר להוציא מהבחירות האלו? בפני מפלגת העבודה עומדות שתי אפשרויות:
1. להתבשם ולהתבצר בהישג הנוכחי (20~ מנדטים + מעמד המפלגה הגדולה בגוש), ולשמור על ניקיון כפיים, בעמדת המתנה טובה לסיבוב הבא. זו האופציה הסולידית שעדיין מאפשרת לחלום על איזושהי הפתעה בבחירות הקרובות, אבל האמת צריכה להיאמר: זה לא נראה ראלי בשלב זה.
2. לקחת סיכון, להתפשר במידה מסוימת, להתלכלך בפוליטיקה לא נקייה, אבל להגדיל משמעותית את הסיכוי למהפך כבר בסיבוב הזה. הכוונה היא לאיחוד עם ציפי לבני. המחיר הוא (לפי פרסומים בעיתונות) רוטציה שלי/ציפי בתפקיד ראש הממשלה. זה מחיר לא פשוט. לבני היא לא כוס התה שלי ושל רבים במפלגה. מדובר פה בפשרה מתוך הבנה שהדרך הטהורה של מפלגת העבודה אינה פופולרית כרגע דיה כדי לנצח בבחירות הקרובות.
האיחוד עם ציפי לבני, לפי כל הסקרים, יהווה קפיצת מדרגה מבחינת הכח האלקטוראלי של העבודה. הסיבה לכך היא שלבני נתפסת כמרכזית יותר, וגם מנוסה יותר מיחימוביץ'. המרחק בין הליכוד לעבודה יצטמצם. כמה יצטמצם? מספיק כדי שהתקשורת תחזור לסקר את הבחירות כקרב צמוד. זאת הרי יש לדעת, התקשורת מחפשת את הדרמה, אם רק ניתן לה במה להיאחז.
כאשר תיווצר הדרמה, תחזור האנרגיה למערכת הבחירות. וזה יכול לשנות את כל הסיפור. במקום מערכת רדומה, ללא תקווה לשינוי, היא תהפוך למערכת בחירות מתוחה ואמוציונלית. זה יהיה שלי+ציפי או ביבי. וזה ייצור "מכפיל כוח" עבור מפלגת העבודה. הפעילים יציפו את הרחובות, והאדישים יבואו להצביע. המפונקים של לפיד יבינו שאין להם את הפריבילגיה להצביע למפלגה סקטוריאלית, ומתוך רצון להשפיע על זהות הממשלה יצביעו לעבודה.
כמובן גם בתרחיש כזה, עדיין נתניהו הוא הפייבוריט. אבל זה תרחיש שיש בו תקווה לשינוי. גם הפסד מכובד (35 מנדטים), ישפר משמעותית את מצבה של מפלגת העבודה. האיחוד הזה ייצור מצב של שלם העולה על סכום חלקיו, גם אם לא יראו את זה בסקר הקרוב.
המחיר, כאמור, לא פשוט. זו פשרה. וזה סיכון. אבל זה כנראה הדבר הנכון לעשות. חשוב להקפיד באיחוד שכזה, שהרשימה המשותפת תרוץ תחת הכובע של מפלגת העבודה, בלי להיכנע לטרנדיות של לבני. בנוסף חשוב לקבוע שמבחינה כלכלית, הקו של מפלגת העבודה הוא זה שיקבע. מן הסתם לבני תרצה להכניס כמה אנשים שלה לרשימה, וגם את זה אפשר לבלוע במידה.
הבעיה הכי חמורה היא לוח הזמנים הצפוף. את הרשימות יש להגיש עד יום חמישי הקרוב.
איך ממשיכים את מערכת הבחירות מכאן
1 דצמבר 2012 על-ידי dorongosh
hughaifa.wordpress.com 
פניה זו היא לראשי ולנציגי התנועה אשר נבחרו לייצג אותנו בבחירות הקרובות לכנסת.
יש לי הרושם(ואני מאמין כי גם לרבים אחרים )שאתם עדיין מתבשמים מתוצאות הפריימריס .
שהסתיימו.
זה הזמן חברים להפשיל את השרוולים ויותר חשוב -להוריד את הכפפות ! ולצאת למערכה האמיתית שלשמה התכנסנו בזמן הקצר הזה. המערכה היא לא לשבת כחבר/ת כנסת בכנסת שתנוהל ע"י הליכוד.
בהסתמך על "הדם החדש " של כל החברים החדשים הצעירים והידע הנרחב של הוותיקים.
להלן מספר הצעות .
1-יש לתאם עמדות ברורות בנוגע למצע של התנועה ובכך למנוע פלגנות פנימית .
2-יש למנות דובר/ת אחד/ת אשר ידע לתת תשובות ברורות לכלי התקשורת ובכך ישתחחרו כל שאר האנשים לעסוק בגיוס תומכים לתנועה.
3-יש לפעול בכמה ראשי חץ -1- במישור החברתי כלכלי-2-במישור המדיני 3-במישור הביטחוני,
4- כל ראש חץ יפעל במישור אחר ובתיאום עם שאר ראשי החץ ע"י גורם מפקח אחד.
5- לכל ראש חץ יהיה מוביל אחד מקצוען פרגמטי וסוחף.אשר ייעזר בצוות מצומצם של מלווים.
6- יש לפנות לכלל הסקטורים בגובה העיניים ולדבר בשפה שהם מבינים -אין להגיע למפגש עם פועלים בחוג בית או בכל מקום אחר ולדבר על יוקר המחייה כאשר את/ה לבושים כמו דוגמנים/יות עם גוצי,וורסציה..חליפות של 3 חלקים..ומכונית מפוארות..זה לא יעבוד !
7- יש לבנות כמה שיותר מהר אמינות אצל קהל היעד המוגדר תוך הפגנת דוגמא אישית..כמו ששלי למשל החזירה את הרכב שקיבלה..
8- יש לפרק לאלתר את מטות הפריימריסטים וכאשר פונים למספר טלפון באחד המוקדים צריכים להענות ב-תנועת העבודה שלום ולא המטה של בוזי שלום.(או של כל אחד אחר )
9-פרץ הוא נואם רציני ואדם נחשב ביותר בקרב סקטורים נרחבים במדינה ולכן הוא חייב להפנות את כל מרצו ויכולותייו למען גיוס של תומכים בתנועה -ולא רק בנושא המדיני -הוא צריך וחייב לתת דחיפה משמעותית לנושא החברתי ,הכוונה היא לא לעורר עימותים אלא להציג משנה ברורה עם התחייבות של התנועה לעמוד בהתחייבות זו.
9-גיוס מאסיבי של תנועות הנוער המזוהים עם התנועה למען פעיליות חברתיות קהילתיות עם אוכלוסיה שלא הייתה חשופה להם.
10-גיוס סטודנטים למען אותה מטרה,
11-יש לבנות קהל נוסף שיאמין בתנועת העבודה וממש לא צריך לשכנע את המשוכנעים.
12-יש להבין שתנועת המחאה שהייתה עברה..יש ליצור תנועת הבעד..בעד הטוב שיכול להיות.-ראשי תנועת המחאה צריכים וחייבים להדביק את ההמונים במרץ הנעורים והתקווה שלהם.
תודה.
אבי ניר – אילת.