עוד לא רגעו הרוחות מאז מפלגת העבודה יצאה לעצמאות חדשה. אין ספק שרואים את ההתלהבות המחודשת, איחוד השורות במפלגה, צעירים נמרצים, התפקדות של אלפים ועוד. רבות נכתב ונאמר על דרכה החדשה של המפלגה. דובר על האיחוד החשוב בין הח"כים שנשארו, על התפקדות של דם חדש, ועל הדרך האידיאולוגית שצריכה להוביל את המפלגה. אך לא הרבה נאמר על הדרכים הפרוצידורליות שחייבות להתקיים בשביל שמפלגת העבודה תוכל באמת לצאת לדרך חדשה ו"עצמאית". הדבר הראשון הוא שחייבים להשתחרר מהחוקה הדרקונית, וצריכים לשנות את הרכב הועידה.
החוקה הקיימת היום פוגעת בעצמאות של מפלגת העבודה. "תקופת ההכשרה"/ "תקופת הצינון" בעייתית מאוד בייחוד בתקופה זו שבה אנו רוצים שחברים חדשים יצטרפו ותפקדו למפלגה. חייבים לתת לדם החדש גם את האופציה להשפיע – אחרת למה ירצה להצטרף.
וועידת המפלגה שקיימת היום לאחר הצירופים שנעשו עקרו מכל תוכן את משמעות הוועידה, שמורכבת מציבור נבחר ולא מצירופים של כוחות שונים (שרבים מהם כבר לא קיימים במפלגה). ולכן יש לקיים בחירות חדשות לוועידה.
בנוסף בשביל שהגוף יהיה חפץ חיים והתחדשות , בחירות למוסדות השונים צריכות להיות לכל הפחות אחת לשלוש שנים. בחירות אחת לשש שנים לא הגיונית כי היא לא נותנת לחברים את האופציה לעלות בסולם של המפלגה וגם לחדש את שורותיה.
למרות שיש עוד זמן, יש צורך לשנות את האופן שבו נקבעת הרשימה לכנסת גם כן. אני מאמין שחייבים לתת במה גדולה יותר לצעירים. המשמרת הצעירה היא גוף אקטיבי שצריך לקבל תמורה על הפעילות שלו.
בשביל שמפלגת העבודה תוכל לעבוד כמו שצריך, יש לעשות שינויים לא רק ביו"ר אלא גם בהתנהלות של הגופות והמוסדות.
וכמובן להמשיך ולפקוד עוד ועוד!!!
להשאיר תגובה