הפרדה בין נשים לגברים באוטובוסים – גם בחיפה / דורון גושן

חברת אגד מפעילה בחיפה שני קווים אשר בהם מונהגת הפרדה בין נשים לגברים. המדובר הוא בקו 970 חיפה-בני ברק, וקו 972 חיפה-ירושלים. מדובר בקווים רשמיים של אגד הפועלים בכל ימות השבוע. אגד היא כזכור חברה פרטית (המנוהלת כקואופרטיב על ידי כשליש מהעובדים) שקיבלה מונופול מהממשלה על הפעלת תחבורה ציבורית.

הקווים האלו אומנם רגילים, אבל הם תוכננו עבור הציבור החרדי. המסלול שלהם עובר בשכונות החרדיות בחיפה ונוסע ישירות לשכונות החרדיות בבני ברק או ירושלים. הקווים תוכננו שלא לעבור בתחנות המרכזיות – כדי להבטיח את הדומיננטיות החרדית.

כבר עד כאן עולות שתי בעיות:

1. כל שאר הקוויים הבינעירוניים של אגד לא נכנסים לתוך השכונות של חיפה, אלא מסתיימים במרכזית המפרץ או במרכזית חוף הכרמל. הנוסעים נאלצים להחליף לקו עירוני על מנת להגיע ליעדם. חברת אגד התגאתה בתכנון הזה אשר מטרתו הייתה להוציא את האוטובוסים הבינעירוניים המסורבלים והמזהמים ממרכז העיר. מדוע רק הציבור החרדי זכה שיתכננו לו קו מהבית?

2. הקווים האלו זולים הרבה יותר מן האלטרנטיבה שיוצאת מן התחנה המרכזית: חיפה-ירושלים 972 ("החרדי") 28 ₪, לעומת הקווים 960 ו-940 ("החילוניים") – 44 ₪. חיפה-בני ברק 970 ("החרדי") 24 ₪, לעומת קו 921 ("החילוני") – 28 ₪.

מדובר באפליה של הציבור החילוני על ידי אגד, המנצלת את מעמדה כמונופול בתחום התחבורה הציבורית בחיפה. הדבר דומה לכך שחברת חשמל הייתה מספקת תעריפים נמוכים יותר או שרות משופר למגזר מסוים באוכלוסיה. זכותנו לדרוש מאגד שתיישם מדיניות אחידה ולא מפלה גם במחיר וגם באופי המסלולים.

הבעיה עוד מחמירה משום שבקווים האלו מיושמת מדיניות של הפרדה בין נשים לגברים. גברים יושבים מקדימה ונשים יושבות מאחור. הנשים משלמות לנהג ועולות מן הדלת האחורית. הנהג משתף עם זה פעולה. סטודנטית ירושלמית שלומדת בחיפה סיפרה לי שבגלל ההפרש העצום במחיר היא ניסתה לעלות על קו 972. הלבוש שלה לא היה מספיק צנוע לדעתם של חלק מהנוסעים אשר טרחו גם להעיר לה כך, ולאו דווקא בנימוס. כאשר קמה לשאול את הנהג שאלה, ונאלצה לעבור דרך החלק של הגברים, היא ספגה קללות ואפילו דחיפות. החוויה הייתה מאוד משפילה מבחינתה. הנהג לא התערב, ולמיטב ידיעתי היא נמנעת היום מהקווים האלו.