אז בשעה טובה ומוצלחת נפתח הקורס "סוציאל דמוקרטיה ופעולה פוליטית" של חוג חיפה בשיתוף המכללה החברתית-כלכלית. המפגש הראשון התקיים ביום שלישי ה10.11.09 ונפתח בהרצאה של פרופ' דני גוטווין. כ-30 איש הגיעו לבית פינסקי ב20:00 לשמוע, ללמוד ולהחכים בנושא חשוב על סדר היום – הפרטה מול הלאמה. הקהל היה מגוון וכלל חברים וותיקים בחוג חיפה, לצד פרצופים חדשים מארגונים שונים.
אנסה להביא בתמצית את עיקר דבריו של פרופ' גוטווין. אשמח לתגובות אם שכחתי או פספסתי משהו…
פרופ' גוטווין פתח את דבריו בכך שכיום ההפרטה שולטת מבחינה פוליטית בצורה כמעט מוחלטת. בצורה הדרגתית מהלך הפרטה פועל כבר 30 שנה והצליח להגדיר מחדש את מבנה הכלכלה והחברה בישראל. אג'נדת ההפרטה זכתה להישגים חסרי תקדים ועוד היד נטועה. גוטווין טוען שהיום כבר אין ממש אופוזיציה למדיניות ההפרטה, ושהיא חדלה להיות סוגיה פוליטית במצב שאפילו ההסתדרות תומכת בהפרטה. הוא מנה מספר סקטורים שתהליך ההפרטה כבר החל לגביהם: קרקעות, חשמל, נמלים, וחינוך.
כיום, לפי גוטווין, ישנן שתי גישות כיצד להתנהל נגד מדיניות ההפרטה. הגישה הרווחת היא "שאי אפשר לייבש את הביצה אבל אפשר להרוג את היתושים". כלומר ההפרטה היא כבר עובדה מוגמרת ומה שאפשר לעשות זה למצוא את העוולות הקשות ביותר ולנסות להפוך אותן לנסבלות יותר. בעצם הגישה הזאת טוענת שיטת ההפרטה ניצחה ולא ניתן להיאבק בה לגמרי. הגישה השנייה קוראת למאבק בשיטת ההפרטה, ולפעול להלאמה מחדש של סקטורים ושירותים שהופרטו.
פרופ' גוטווין טוען שכיום הגישה הראשונה היא היחידה שקיימת אצל המפלגות ובקרב חברי הכנסת שאמורים להיות "סוציאל דמוקרטים" ובעצם התנהלות זו נותנת לגיטימציה למה שקיים ובעצם הוציאה את עצמה מהמשחק. אם נלחם "רק ביתושים" גם הצד השני ילחם עליהם, והצד השני הוא חזק יותר ומתחזק כל הזמן. לדוגמא בעלי ההון שמתחזקים מההפרטה גם ירצו לפגוע "ביתושים" שלהם, ולאחר ההפרטה השיטתית הם רק מתחזקים והופכים את המאבק הזה לכמעט בלתי אפשרי. "לחימה" נקודתית בעוולות ספציפיות לא תניב הצלחות בקלות, כי הצד השני ילחם גם כן. מעבר לכך זה גורם לכך שאין תוכנית פוליטית ברורה אלא רק תגובה למדיניות של "הצד השני". בדרך זו, לפי גוטווין, אי אפשר לגרום לשינוי אמיתי ואין אימות עם הסדר הקיים אלא רק פעולה בתוך אותו סדר.
לכן גוטווין טוען שיש צורך לאמץ את הגישה השנייה – קרי – לפעול להלאמה מחודשת. למרות המצב בארץ שמהפכת ההפרטה כלכך הצליחה, (ואולי בגללו) יש היום לפעול להלאמה ולקחת את הנושא כאג'נדה מוצהרת וחשובה. גוטווין ציין שלאחרונה בעקבות המשבר הכלכלי מדינות רבות שדגלו עד כה בהפרטה החלו בתהליך של הלאמה. הדוגמא הקלסית היא ארה"ב בה הולאמו בנקים, הממשלה התערבה בתעשיית הרכב, ולאחרונה הרפורמה הגדולה במערכת הבריאות.
הקריאה שאיתה סיים גוטווין היא שהלאמה היא לא דבר רדיקלי אלא פרקטי. לדוגמה – אפשר היום לעזור לבעלי העסקים שנמצאים במשבר בעזרת הלאמה. ההלאמה נחוצה בשביל להחזיר את הסוציאל דמוקרטיה חזרה למשחק הפוליטי. ויש היום יכולת להביא את ההלאמה לסדר היום הפוליטי.
המפגש הבא יתקיים ב1.12 בו נשמע על "מגמות חדשות בחקיקת העבודה בישראל" מפי עו"ד איתי מבירסקי.
מקווים לראותכם שם!
hughaifa.wordpress.com 
להשאיר תגובה