המלצות הועדה לבחינת מבנה הממשל בישראל / אלי נחמיאס

1) רקע להקמת "ועדת מגידור":
הועדה לבחינת מבנה הממשל בישראל הוקמה ב- 6/7/2005. הועדה התבקשה לבדוק את מבנה הממשל בישראל , לדון בחלופות האפשריות לשינוי שיטת הממשל ומידת התאמתן לצרכי המדינה.
זאת, מתוך מגמה להגביר את היציבות והיעילות השלטונית. הועדה פעלה בחסות האקדמית של אוניברסיטת תל אביב בראשות הפרופ' איתמר רבינוביץ.
בראש הועדה עמד פרופ' מנחם מגידור.
בסוף שנת 2006 מסרה הועדה את הדו"ח המסכם שלה.

2) כשלי השיטה הקיימת:
הועדה מציינת בדו"ח שלה את כשלי השיטה הקיימת. הכשלים באים לידי ביטוי ב:
א. חוסר יציבות שלטונית ופיצול פוליטי גדול.
ב. כשלון עקרון האחריותיות הפוליטית והציבורית.
ג. חוסר ענייניות ויושרה בתהליך קבלת ההחלטות.
ד. העדר כלי עזר שלטוניים לקבלת החלטות.
ה. הפיקוח הפרלמנטרי על הרשות המבצעת לקוי במקרים רבים.
 

3) עיקרי ההמלצות בתחום מבנה והרכבת הממשלה:

א. ראש המפלגה הגדולה ביותר יקבל את הסיכוי להרכב הממשלה.
ב. אישור הממשלה בכנסת יהיה ברוב של 61 חברי כנסת.
ג. מספר שרי הממשלה ייקבע בחוק יסוד ויכלול בין 8-18 שרים.
ד. רשימת משרדי הממשלה תיקבע בחוק.
ה. מספר סגני-השרים ייקבע בחוק יסוד.
ו. יאומץ עקרון "השיטה הנורבגית" לפיה שרים או סגני-שרים (פרט לראש הממשלה וממלא מקומו) לא יכהנו כחברי כנסת;עם היבחרו של שר או סגן-שר –הוא יפסיק לכהן כח"ח ובמקומו יבוא מועמד מהרשימה הארצית. כאשר יחדל השר לכהן כשר, יחזור לכהן כח"כ.

4) שיטת הבחירות לכנסת:

א. 60 חברי כנסת ייבחרו בבחירות ארציות יחסיות.
ב. 60 חברי כנסת ייבחרו בבחירות אזוריות.
ג. הבוחר יוכל להצביע רק עבור מפלגה אחת (פתק אחד)- כלומר: ההצבעה עבור המועמדים בבחירות האזוריות תשמש גם כהצבעה בעבור הרשימה הארצית אליה הם שייכים.
ד. מועמד יוכל להציג מועמדות הן ברשימה הארצית והן באיזור בחירה אחד בלבד. אם ייבחר באיזור בחירה, יימחק שמו מהרשימה הארצית והמועמד הבא אחריו יבוא במקומו.
ה. יהיה אחוז חסימה של 2.5% מכלל הקולות בבחירות הארציות.
ו. מפלגה שלא תעמוד בתנאי של הצלחת המפלגה ב-3 אזורי בחירה לפחות, לא תשתתף בחלוקת המנדטים, הן ברשימה הארצית והן באיזורים.

5) החלוקה לאיזורי בחירה בבחירות לכנסת:

א. מדינת ישראל ושטחי יהודה ושומרון יחולקו ל-17 אזורים על בסיס החלוקה לנפות ותת-נפות הנהוגה כיום.
ב. לכל איזור בחירה ייקבעו מספר הנציגים שייבחרו לכנסת. זאת, על פי מספר הבוחרים בכל איזור.
ג. כל מפלגה תציג רשימה ארצית (ורשימה אזורית היכן שהיא חפצה).
ד. הבוחר יצביע עבור המפלגה והצבעתו תיחשב כהצבעה בו-זמנית עבור הרשימה הארצית והרשימה האזורית.
ה. הועדה חילקה את מדינת ישראל, על פי נתוני בחירות 2003 והצעתה להענקת חברי כנסת לפי איזורים היא כדלקמן:

ירושלים-5. יהודה ושומרון-2. צפת כנרת-2. יזרעאל-3. עכו-4.

חיפה-3. חיפה-כרמל-3. חדרה-2. השרון-3. פתח תקווה-5.

רמלה- 2. רחובות-4. תל אביב-5. דן-צפון- 4. דן-דרום-4.

אשקלון-4. באר שבע- 5.

==============
סה"כ -60 מנדטים.

6) המפלגות:

א. ייקבע בחוק המפלגות שבכל הליך בחירות פנימיות יוכל להשתתף רק מי שהיו רשומים כחברי מפלגה ושילמו את דמי החבר במשך 18 חודשים לפחות.
ב. ייקבעו הסדרים חדשים לפיצול סיעה.

7) עבודת הכנסת:

א. מספר ועדות הכנסת –יצומצם.
ב. כל אחת מועדות הכנסת תמנה בין 10-12 חברים.
ג. חבר כנסת יהיה חבר בשתי ועדות לכל היותר.
ד. יחוזק המרכז למחקר ומידע של הכנסת.

הערות מסכמות:

1) אלה הן, בקצרה יתירה, המלצות "ועדת מגידור" לשינוי שיטת הממשל בישראל.
2) מחוז חיפה המפלגתי –חייב להתייחס באופן מעמיק לסוגיות הבאות:
א. ההצבעה באיזור בחירה (חיפה בנפרד וחיפה-כרמל –הקריות, בנפרד).
ב. דפוסי ההתנהלות וההצבעה של חברי המפלגה; לדוגמא: רק מי שחבר שנה וחצי במפלגה יוכל להצביע בבחירות הפנימיות.
ג. שיטת "החוק הנורבגי" עשוייה להגדיל את הייצוג של מחוז חיפה. לדוגמא: אם היה קיים החוק הנורבגי כיום, מועמד המחוז היה מכהן כח"כ.

בכבוד רב

אלי נחמיאס