26.3.09
מתוך מכתב שנכתב לגלעד שליט במלאות 1,000 ימים לשבי בידי החמאס
גלעד שלנו, שלום לך,
לא הכרתיך מעולם, אך מאז נפגשתי אישית עם אביך לפני שנתיים בנקודת חטיפתך, במהלך המסעות שאני עורך לבני הקיבוצים, החסרת לי פעימה בלב והפכת להיות גלעד גם שלנו. כמה חודשים אחרי שנפלת בשבי התחלתי לשוחח עם אביך. והוא היה מציג את הפרטים הקשורים לנפילה שלך בשבי בפשטות. ללא התלהמות. במילים ברורות. משתף את בני הקיבוצים בייסוריו, בצפייה האיומה לשובך הביתה.
האצילות של הוריך ואחיך יצרה בינינו קירבה והזמינה אותי לפעול. אותה קירבה גם נתנה לי מרחב אינסופי למעשים שעודדו את שובך הביתה מהשבי הקשה בידי חמאס. הזמנתי למעגל הפעילות למען שיחרורך רבים מאזרחי המדינה. והם סיפרו לי שהם פוגשים אותך בביתם. שהפכת, גלעד, לבן משפחה אצל מאות ואלפי משפחות. אנשים צעירים סיפרו שסימררת אותם בחלומותיהם. דע לך שרבים מהם פוגשים אותך בשנתם הטרופה. לפני חצי שנה חלמתי עליך שאתה מת. קמתי בבוקר שטוף זיעה והתחלתי לחפש כמו סהרורי מישהו שיגיד לי אם אתה חי או מת. עד היום אף אחד לא יכול להגיד לנו אם אתה חי.
המשך…