קול קורא נגד ההצטרפות לממשלת נתניהו-ליברמן / ד"ר אלון גלעדי

חברות וחברי מפלגת העבודה היקרים!

ביום ג' הקרוב ה-24-3-09 יתכנסו מוסדות המפלגה. מוסדות מפלגת העבודה הישראלית.
מר ברק יבקש ממפלגת העבודה הישראלית, לאחר ש"הבוחר אמר את דברו", ובזו הפעם, להצטרף לממשלת נתניהו-ליברמן מפני שזו "טובת המדינה".

מניסיון העבר ומשורת ההגיון עולה כי במידה ומפלגת העבודה תאמץ את בקשתו זו של מר ברק, כי אז היא תחדל מלהיות מפלגת העבודה – בהגדרה ובמעשה.

אין זה פלא כי מר ברק אינו מזכיר בפנינו קווי יסוד ורעיונות. לא רק מפני שזה כנראה פשוט לא מעניין אותו. זה כלל אינו רלוונטי, שהרי מולנו ניצבת "טובת המדינה".

מר ברק הינו מנהיג כושל. בזה אין ספק. התנהלותו מאז החליף את מר פרץ מלמדת על חוסר הבנה פוליטי, חוסר עמוד שידרה ערכי וגם חוסר הגינות פוליטית כלפי חברות וחברי מפלגת העבודה וכלפי הציבור.

את התוצאות ראינו בבחירות, אך בעיקר במה שהוביל אליהן ובהתנהלות שלאחריהן – בהעמדת המפלגה אל מול פני הציבור ומול עצמה כשבר כלי, כאחרון הזוחלים לממשלת הימין הקיצוני.

כאן נשאלת השאלה הבנאלית – מדוע לאחר שהוביל אותנו לתבוסה הקשה בתולדותינו, עלינו לשמוע בעצתו, ולהסכים כי "טובת המדינה" שלו, מצדיקה את הרס המפלגה.

לשיטתו של מר ברק על מפלגת העבודה הישראלית להיכנס כעת לממשלת ימין קיצוני (מר נתניהו-מורדי הליכוד לשעבר, מר ליברמן, הבית היהודי וכו'), זאת לאחר שהכריז כי הבוחר "אמר את דברו".

נראה כי לשיטתו של מר ברק עלינו להצטרף לכל ממשלה, גם אם דרכה והרכבה הינם ההפך הגמור מערכיה ועקרונותיה של מפלגת העבודה, כי כאמור זו "טובת המדינה" והרי אין לנו אחרת.

ואני אומר לכם –

" טובת המדינה" אינה מושג מוחלט.
וודאי שהוא לא נוצר בבית מדרשו של מר ברק ויש לפקפק בתוכנו, המשתנה אצלו חדשות לבקרים.
הוא מושג יחסי המורכב מערכי בסיס ומרצון למעשה על פיהם.

כך למשל "טובת המדינה" לפי ה"ה נתניהו-ליברמן הינה בעלת קו לאומני-קפיטליסטי, ורצוי שיהא עטוף עם נייר כזה או אחר, או כסות כזו או אחרת חלשה וכנועה ששמה – "מפלגת העבודה".
"טובת המדינה" הזו מגבירה הילוך כאשר משמעותה המעשית הינה ייצוב שלטון נתניהו-ליברמן ומחיקתה של מפלגת העבודה גם יחד.

טובת המדינה על-פי מפלגת העבודה אמורה להיות חתירה לקראת חברת רווחה בעלת מדיניות סוציאל-דמוקרטית פרגמטית.
טובת המדינה הזו מגבירה הילוך כאשר משמעותה המעשית הינה מיטוט שלטון נתניהו-ליברמן על ערכיהם ,דרכם ורצונותיהם, בד בבד עם תקומתה הערכית, המעשית והמכובדת של מפלגת העבודה.

פועל יוצא מכך הינו כי כאשר מר ברק דוחף כעת בכל כוחו אל עבר כניסה לממשלת נתניהו-ליברמן, הרי הוא פועל בניגוד לטובת המדינה מבית מדרשה של מפלגת העבודה.  זאת ועוד – הוא פועל גם בניגוד לאינטרסים ולערכים של המפלגה.

דרכו של מר ברק אינה דרך ערכית. דרכו של מר ברק ו"מצעו" (קרי- להיות שר ביטחון), מנוגדים לערכי היסוד הבסיסיים של המפלגה.

זאת ועוד – זו גם אינה דרך דמוקרטית במובנה הכללי. והרי הוא עצמו הכריז כי הבוחר אמר את דברו. זו דרך של תאוות שלטון נקודה. טובת המדינה זה אני – רק בלי כיסוי ובלי כתר על ראש.

מר ברק בהתנהלותו ובהצעתו מסכן לא רק את ההווה והעתיד של המפלגה, המצויה גם כך בכי רע, אלא גם את התקווה לקיומה של אלטרנטיבה חברתית-פרגמטית בישראל.

דרכה הערכית של המפלגה במיוחד במצבה, הינה חיונית יותר לחברה מאשר כניסה משפילה, חמורה ומביישת לממשלת הימין הקיצוני.

המאבק על דמותה של המדינה, של החברה הישראלית, אינו יכול להתנהל מתוך מתן הכשר והשתרכות חמורה אחר ה"ה נתניהו-ליברמן ואח', אלא אך ורק על ידי התנגדות להם – על-ידי מאבק בערכיהם ובמעשיהם .

אשר על כן מוצע בזה לכל חברה וחבר לפעול לאלתר וללא דיחוי – כל אחד לפי יכולתו והשפעתו לסיכול היוזמה לכניסה המשפילה הזו לממשלת נתניהו-ליברמן.

לזאת יאמר כי בנסיבות אלה רצוי לרכז את כל המאמצים בסיכול יוזמה חמורה זו ולהותיר את עניין המסקנות האישיות כלפי מר ברק למועד אחר.

זמני משבר והכרעה מחייבים נקיטת עמדה ומעשה.

על כל אחת ואחד מאיתנו להסתכל על עצמם ועל חבריהם ולשאול בעת הזו –

האם זו הדרך הדרך הראוייה לה למפלגת העבודה?
האם זו הדרך במסגרתה אנו חפצים לזכור את עצמנו, כמי שהיינו חלק ממנה? כמי שהיינו שם?

או שמא ראוי כי נזכור עצמנו כמי ששמו את האצבע בסכר הפרוץ.  כמי ששמו ברגע האמת קץ לכשלון, לחדלון, להתרפסות ולכניעה.

כמי שעשו להתחלת דרך חדשה – לתקווה, לבניין ותקומה למפלגת העבודה הישראלית.  כמי שאמרו בעת הזו, בזמן הזה, לכל אלה המבקשים את היעלמותה של התקווה לחברה הישראלית –
עד כאן!

חיזקו ואימצו.

בברכת חברים

ד"ר אלון גלעדי

חבר מפלגת העבודה!