בניגוד לנאמר בימים האחרונים לדעתי עיקר הסכנה העומדת בפני מדינת ישראל היא לא רק איראן אלא מצב החברה והכלכלה והציונות.
לכן אם רוצים להקים היום מממשלה שתתן תקווה למדינת ישראל ציונית, יהודית, סולידרית ודמוקרטית, היא אינה צריכה לכלול מפלגות שאינן ציוניות (המפלגות הערביות, חדש, ש"ס, ויהדות התורה), בהנחת הנ"ל הממשלה צריכה לקום על בסיס קדימה, הליכוד והעבודה (איני כולל את האיחוד הלאומי שבו חברי כנסת יוצאי תנועת כהנא) אבל לא צריך לפסול על הסף את הבית היהודי וישראל ביתנו.
המו"מ בין המפלגות האלו צריך היה להיפתח ולהיות נידון על קווי היסוד: הבטחת מדינה יהודית בלי שליטה על עמים אחרים ובלי בניית מעוט לאומי לא יהודי גדול בתוכה.
שינוי פני הכלכלה ובניית מערכת של כלכלה חברתית בנוסח המקובל בסקנדיביות, בדגש על ממשלה גדולה (כלומר הממשלה מעורבת חזק בפעילות הכלכלית ולא נותנת ליד הנעלמה לסדר הכל), בכל העולם המערבי התחיל כבר המהפך הזה בתפיסה שאינה מתנגדת לשוק חופשי ותחרות, אך הכל תחת עינים פקוחות של ממשלה המונעת את כשלי השוק שתוצאתם כעת ברורה לעינים, אך יש עדיין כאלה שנאחזים בקרנות המזבח של הכלכלה החמדנית שהביאה חמשבר הגדול.
במצב הזה יש אפשרות של ממשלה רחבה שיכולה להביא ברכה לעם ישראל.
ממשלה עם קווי יסוד כאלו ועם בסיס רחב יכולה להוציא אותנו מחוזקים מן המשבר הכלכלי הנוכחי. הממשלה הזאת יכולה למנוע את הכפייה הדתית של המגזר החרדי הלא ציוני (שס ויהדות התורה), הממשלה הזאת יכולה להביא לתנופה חדשה בחינוך עם חובת ליבה יהודית, מדעית ציונית וסולידרית.
ממשלה שתחזק את החינוך הציבורי בכל שלביו ותתן הזדמנות שווה להשכלה, כולל השכלה גבוהה, לכל השכבות.
ממשלה שתלחם בעוני ובאי השוויון העצום במדינת ישראל.
ממשלה שתחזק את היותנו המדינה החידה של העם היהודי ואת זכותה להתקיים ככזו.
ממשלה שתדע לעמוד בכל האתגרים הבטחוניים שנכונו לנו.
אני קורא לכן למפלגות הנ"ל, ולהן בלבד, בלי שיתוף הלא ציוניים המאיימים על קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי לכל גווניו ועם שוויון זכויות וחובות מלא לכל אזרחיה.
אם מדובר במפלגת העבודה התנאי שלה צריך להיות נושאי הכלכלה, חברה ורווחה, אין כל צורך בתיק הביטחון, המפלגה צריכה לשנות את תפיסת העולם הכלכלית חברתית ולכן ללכת על התיקים הללו:
אוצר, חינוך, רווחה ותמ"ת.
אברום,
אתה מנסה להרכיב ממשלה שלא עומדת על הפרק.
הליכוד לא מעוניין בשותפות כזו. לו היה מעוניין בשותפות אמיתית עם קדימה – אזי היה מסכים לרוטציה בתפקיד ראש הממשלה. הליכוד מעוניין בבכורה – ולכן בחר להסתמך על הגוש הימני שמונה 65 מנדטים.
מרגע שהליכוד בחר כך, זה לא רלוונטי לדבר על ממשלה משותפת ליכוד-קדימה-עבודה בתנאים שאתה מציין.
האופציה היחידה העומדת בפני העבודה היא להצטרף כעוד מפלגה לקואליציה של הגוש הימני. זה אופציה גרועה ומושחתת. לא תהיה למפלגת העבודה השפעה אמיתית על הממשלה.
גם התיקים שאתה מדבר עליהם לא עומדים על הפרק. ברק מעוניין רק בתיק הבטחון, וזה עוד סיבה שהוא צריך ללכת.
כמו כן, חשוב להציב אלטרנטיבה ברורה בפני הבוחר. יש חשיבות לקיומה של אופוזיציה שתתן תקווה במקרה שהממשלה תכשל. ממשלות האחדות הרבות ב-25 השנים האחרונות גרמו לייאוש בקרב הבוחרים, משום שהם הרגישו שאין אלטרנטיבה – בכל מקרה תקום ממשלת אחדות. לדעתי חלק מתופעת האדישות שאנחנו עדים לה, מקורה בתחושה הזו.
עוד נקודה: צריך להפסיק לפחד מנתניהו והליכוד. הם ינהלו את המדינה בזמן הקרוב, והמדינה לא תתמוטט. אמנם דרכם אינה דרכנו, אבל זה לא אומר שהם הרע המוחלט ואנחנו הטוב המוחלט. העם החליט ממשלת ימין – צריך לתת לעם ממשלת ימין, ולבנות אלטרנטיבה ראויה בשמאל.
חג שמח,
-דורון
לדורון שלום,
כמעט אין בינינו חילוקי דעות, אתה רק אומר שהצעתי היא
לא ברת ביצוע, אם לא נשאר באופיזציה ונרים דגלינו בגאון,
אך הצעתי יכולה להוות מהפך בכל תפקוד המדינה,
תאר לך ממשלה בלי סחטנות החרדים האנטי ציוניים
ועם סדר יום חברתי . זה נראה אוטופיה, אך אין לבטל זאת
על הסף. בנושאים המדיניים בטחוניים לדעתי בסופו של
דבר נגיע לשתי מדינות לשני עמים, או בכל מקרה מדינה יהודית לא שולטת באחרים.
אברום