רבות דובר על מצבה של המפלגה לאור הבחירות, ועל דרכים שונות בהן יכולה המפלגה לפעול. התבוסה בבחירות בהחלט יכולה להוות הזדמנות. איך ומה ההשפעה על חוג חיפה?
אני סבור, שכוחו העיקרי של חוג חיפה נובע ממחוייבות חבריו לפעול גם בזמנים שאחרים פעילים פחות. לקראת הבחירות (עירוניות ואח"כ ארציות) היתה תכונה רבה במפלגה, שמן הסתם תדעך בקרוב (במיוחד אם תהיה המפלגה באופוזיציה). על רקע זה יכול חוג חיפה להתבלט לא רק בזירה המקומית אלא גם בארצית. בחיפה, לדעתי, חוג חיפה בהחלט הפך לגוף מוכר, מעורב ואולי אף משפיע. ברמה הארצית, המספרים גדולים הרבה יותר לא מספיקה יישותו של חוג חיפה. לדעתי, עלינו "לבחור" במועמד ברמה הארצית שבו נתמוך, כך פעילות החוג תוכל להיות ממוקדת ובעלת השפעה. אני משתמש במונח "מועמד" למרות שאין למה להגיש מועמדות כרגע, כי ההזדמנות עוד תבוא. בעבר היה זה עמי איילון, ההתארגנות לבחירות פתרה לנו את ההתלבטות לגבי המשך דרכנו עימו. לפיכך, אני חושב שעל החוג:
1) להמשיך בפגישות עם אנשי צמרת המפלגה כפי שהיה לפני הבחירות, אך במגמה (יתכן מוצהרת) לבחור לנו "מועמד". מי שיראה לנו בעל יכולת, נתונים, השקפה ופוטנציאל להנהיג את המפלגה בעתיד הלא רחוק. עם מועמד כזה תוכל להרקם ברית הדומה לזו שהיתה עם עמי איילון בשעתו.
2) להמשיך בפעילות (שהחלה בנושא המצע) לגבש עמדות לסניף ולשאוף להציג אותן בפני "אורחים" (הנקודה הקודמת) והן בפורומים של המפלגה. אני מאמין שכגוף רשמי במפלגה יש לנו את היכולת, וצריכה להיות לנו ההנעה לעשות כך.
3) להמשיך ואף לחזק את השיח והחיכוך בקבוצות אחרות שאינן "מפלגת העבודה" אך באות מאותו מקום רעיוני, על מנת לחזק את לכידות גוש השמאל. יש לקוות שבשינויים כאלה ואחרים בשיטת הבחירות, ינתן בעתיד מענה הולם כזה או אחר לגיוון רעיוני בשמאל בלי לפגוע בכוחו של המועמד המוביל לראשות הממשלה, אך תנאי בסיסי למניעת חיכוכים פנימיים הוא קשר טוב ואמון נבנה מרמת הרחוב והסניף, לדעתי (נאיבית אולי… פוליטיקה חדשה?)
4) למצוא דרכים לחזק את ההשפעה הרעיונית של המפלגה החוצה, ברמה של חינוך פוליטי של הציבור. המדובר בסמינרים, הרצאות, סימפוזיונים, עימותים, ומה שרק אפשר כדי להפיץ את התכנים הרעיוניים של המפלגה. עד עכשיו לא היו כאלה, או שהיו אבל היה נסיון להצניע אותם. כמובן שמן הראוי לנסות לארגן ארועים כאלה דרך ועדי עובדים וכו'. השיח הציבורי כבר אינו קיים, כנראה, עד שמביעים את השיח לפתח הציבור.
מן הסתם לחלק מהחברים רעיונות אחרים או השגות לגבי רעיונות אלה. אני מציע למצוא זמן לדון בדברים כאלה ואח"כ גם ליישם את אלה שיבחרו כנתיב פעולה נכון לחוג ולמפלגה.
זיו,
אני מסכים שחשוב לנו לדבר עם המנהיגים של המפלגה אבל אולי לא כדאי לנו למצוא "מנהיג" אחד ולהיות "אנשים שלו"… יוכל להיות לנו יתרון בכך שאנו נהיה חוג שמקדם רעיונות ואג'נדות ולא "מנהיגים". אני חושב שכך ההשפעה שלנו יכולה להיות גדולה יותר…
כמו כן אנו צריכים לדון בנושאים כמו – כיצד מעלים חזרה את % ההצבעה מ60 ל80? וגם שינוי שיטת הממשל הוא נושא חשוב מאוד בעיקר לאחר תוצאות הבחירות… מה עמדת החוג בנושא? איזה שיטה אנו חושבים שעדיפה??
שבת שלום!
אריק
מסכימה עם אריק,
לא צריך לחפש "מנהיגים", שהם יחפשו אותנו.
אבל, חייבים להזמין אותם לעתים יותר קרובות ולנסות לארגן להם פגישות עם אנשים,חוגי בית צנועים – כי האנשים כבר לא רוצים לשמוע על זה – ולנסות לגייס עוד אנישים סביבנו, אפילו אם זה מיעט בהתחלה
בלומה