Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 11th ב-פברואר, 2009

רבות דובר על מצבה של המפלגה לאור הבחירות, ועל דרכים שונות בהן יכולה המפלגה לפעול. התבוסה בבחירות בהחלט יכולה להוות הזדמנות. איך ומה ההשפעה על חוג חיפה?
אני סבור, שכוחו העיקרי של חוג חיפה נובע ממחוייבות חבריו לפעול גם בזמנים שאחרים פעילים פחות. לקראת הבחירות (עירוניות ואח"כ ארציות) היתה תכונה רבה במפלגה, שמן הסתם תדעך בקרוב (במיוחד אם תהיה המפלגה באופוזיציה). על רקע זה יכול חוג חיפה להתבלט לא רק בזירה המקומית אלא גם בארצית. בחיפה, לדעתי, חוג חיפה בהחלט הפך לגוף מוכר, מעורב ואולי אף משפיע. ברמה הארצית, המספרים גדולים הרבה יותר לא מספיקה יישותו של חוג חיפה. לדעתי, עלינו "לבחור" במועמד ברמה הארצית שבו נתמוך, כך פעילות החוג תוכל להיות ממוקדת ובעלת השפעה. אני משתמש במונח "מועמד" למרות שאין למה להגיש מועמדות כרגע, כי ההזדמנות עוד תבוא. בעבר היה זה עמי איילון, ההתארגנות לבחירות פתרה לנו את ההתלבטות לגבי המשך דרכנו עימו. לפיכך, אני חושב שעל החוג:
1) להמשיך בפגישות עם אנשי צמרת המפלגה כפי שהיה לפני הבחירות, אך במגמה (יתכן מוצהרת) לבחור לנו "מועמד". מי שיראה לנו בעל יכולת, נתונים, השקפה ופוטנציאל להנהיג את המפלגה בעתיד הלא רחוק. עם מועמד כזה תוכל להרקם ברית הדומה לזו שהיתה עם עמי איילון בשעתו.

המשך…

Read Full Post »

תוצאות הבחירות לכנסת בחיפה מהוות הוכחה ניצחת לתהליך של טרנספורמציה של העוצמה הפוליטית בעיר חיפה;  הכוח והעוצמה הפוליטית עוברים מתנועת העבודה, על גילגוליה השונים (מפא"י ו"העבודה")  לידי מפלגות הימין: הליכוד ו"ישראל ביתנו" וכמובן: "קדימה".

 

הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, במיוחד בחיפה- ממחישות טענה זו.  ראש העיר בחיפה, יונה יהב, נמנה על שורות קדימה ואכן מפלגה זו זכתה לקבל 27% מקולות הבוחרים בחיפה ובזה הפכה למפלגה הראשית בחיפה; הליכוד, אשר זכה להישגים קטנים מאד בבחירות לעירית חיפה, קיבל 23% מהקולות. הליכוד ממחיש את הטענה שהבוחר הישראלי מפריד ומפצל בין הבחירות לעיריות לבין הבחירות לכנסת. הישגה של  "ישראל ביתנו"  בבחירות לעיריה מקבלות גושפנקא ב-18% שהיא קיבלה בבחירות לכנסת.

 

"העבודה" , לעומת זאת, זכתה לקבל רק 11% מהקולות בחיפה. הדבר אומר דרשני, שכן בתהליך של עשור אחד בלבד, איבדה "העבודה" את כוחה המונוליטי במה שנקרא בז'רגון הפוליטי: "חיפה האדומה".

  המשך…

Read Full Post »

איפה הם כל "הגאונים" הפוליטיים שהמליצו להעניש את מפלגת העבודה ולהצביע לשברי מפלגות שונים?

איפה כל אותן מפלגות מצילות העם, המפלגות תומכות סוציאל-דמוקרטיה, המפלגות הדואגות לאיכות הסביבה והמפלגות הדואגות לשלום אמת?

 מעל דפי האתר "עבודה שחורה"  (ואולי גם במקומות אחרים) נעשה לדעתי בבחירות האלה מעשה איוולת של חיסול השמאל על ידי "תומכיו" וחיסול כל סיכוי שמישהו ילחם בעתיד הקרוב בעבור הנושאים החשובים לשמאל. גם "מרץ המתחדשת" המהלך ה-"מבריק" של השמאל,  הגיעה לגיל בלותה במהלכו של יום אחד.

 

כל זמן שהשמאל יהיה מורכב מפלגנים שחושבים שבפוליטיקה אפשר לקבל את כל מה ששואפים אליו ב"זבנג וגמרנו", ושזה "נורא חכם ואצילי" להודיע קבל עם ועדה שצריך להצביע לרסיסי מפלגות שחלקן הזויות, להודיע ש"בגלל המלחמה" צריך להצביע לחד"ש ולהביע חוסר אמון מטופש וחד צדדי עד  להחריד בממסד ובמה שקורה בסביבתנו כאילו ואנחנו האשמים הבלעדיים, אנחנו הרוצחים ואנחנו למעשה שורש הרע באזור, כל עוד "השמאל" הזה ימשיך בדרכו זו, לדעתי לא יהיה במדינה שמאל, לא תהיה מדיניות סוציאל דמוקרטית (חוץ ממה שחברת כנסת אחת, שלי יחמוביץ, תצליח להשיג).

אבל מה כן יהיה?  יהיו אנשים "צודקים" "מצפוניים" ואיך שלא תקראו לזה. ואם בגלל "הצודקים" האלה ימשיכו בהפרטות פראיות, אנשים ימשיכו לחפש אוכל בפחי זבל, החינוך ירד בעצמו לזבל – והחיים עם הפלשתינאים ילכו ויסתבכו, זה לא נורא בכלל, העיקר שיש בשמאל אנשים "צודקים".

  המשך…

Read Full Post »

מפלגת העבודה התרסקה בבחירות שנערכו השבוע לכנסת ה-18. מדובר בשפל היסטורי של המפלגה, אשר מציגה מגמת ירידה עקבית במספר המצביעים (קל וחומר בשיעור המצביעים) מאז 1992.

 

שנה

כנסת

מספר מצביעים

שיעור מצביעים

מנדטים

1992

13

906,810

34.7%

44

1996

14

818,741

27.5%

34

1999

15

670,484

20.2%

26

2003

16

455,183

14.5%

19

2006

17

472,366

15%

19

2009

18

320,000 (לא סופי)

9.85%

13

רק בבחירות ב2006 נבלמה זמנית המגמה הזאת, ולדעתי יש מה ללמוד מכך. כעת אנסה לעמוד על הסיבות להיחלשות הניכרת בבחירות הנוכחיות:

המשך…

Read Full Post »