על אופים ובליעת צפרדעים / אמיר גור

לאחרונה באופן טבעי יצא לי לערוך מספר שיחות בנוגע לבחירות הבאות עלינו לטובה. אין כלל בעיה לשמוע מכל אחד טענות רבות ביחס להתנהלות הפוליטיקאים במדינה ויחד עם זאת ברגע שבו אנשים שוטחים טענותיהם אל מול בחירת המפלגה לה יצביעו ישנו הרושם שאין כל הבדל בין בחירות אלו לאלו שקדמו להן. כדי להמחיש למה הדבר דומה ברצוני לחלוק איתכם סיפור.

פעם בעיירה קטנה גדל בן למשפחת אופים. כבר בצעירותו התחנך הבן על ברכי רזי תורת האפייה, היה עוזר לאביו ואימו ללוש וכשגדל אף לפזר את הלחמים הטריים ברחבי העיירה. והנה חלפו להן כמה שנים והילד היה לבוגר ופתח לעצמו מאפייה בשכונה החדשה בעיר.

ביום הראשון לעבודתו החל להכין את הבצק כפי שלמד מאביו ומאמו והכניסו לתנור החדש בציפייה לכיכר הלחם הטרייה שתצא. בעוד הריחות ממלאים את חלל המאפייה הקטנה, הציפייה גאתה בלב האופה וכעבור שעה קלה פתח את התנור. אדי הריח מילאו את אפו וליבו התפקע מרוב שמחה לכיכר הלחם שאפה בתנור החדש שבמאפייתו שלו, אך בעודו פותח את התנור לא האמין למראה עיניו – הלחם תפח רק עד מחצית הצורך. את האכזבה הרבה שחש קשה לבטא במילים, במהירות רבה זרק את הכיכר לפח והכין עיסת בצק חדשה – הפעם הקפיד למלא אחר ההוראות במדויק! אלא ששוב הכיכר תפחה רק מחצית הצורך.

מתוסכל ושבור לב הלך האופה לביתו וסיפר לאשתו הטריה את אשר אירע. אשתו חייכה בחמימות ושאלה 'ולמה לא תכפיל כמות השמרים במתכון?'. האופה הביט בה המום וזעם החל תופח בליבו, 'כיצד היא מציעה דבר כזה?' חשב לעצמו 'האם היא שכחה שהמתכון שלי עובר במשפחתי כבר שלושה דורות?'.

היות והאופה שלנו לא היה איש ריב ומדון החליט לצאת מן הבית ולהירגע. בדרכו פגש את חברו הטוב וסיפר לו את הסיפור. החבר שלא רצה להכעיס את האופה, אך הסכים עם אשתו, שאל: 'האין מידת תפיחת הלחם קשורה בכמות השמרים?'.

ענה האופה ששמח לחלוק מידיעותיו הרבות, 'בוודאי'.

'אם כך אם תשים בבצק את אותה כמות שמרים ששמת אתמול לא יתפח הלחם באותה המידה כשאתמול?' 'כמובן' התמלא האופה גאווה, 'הרי כך אנחנו אופים בדיוק את אותו הלחם כבר למעלה מחמישים שנה במאפיה הגדולה של משפחתי'.

'הייתכן שהמאפיה החדשה שלך שונה מזו של אביך?' הקשה החבר.

עתה משהבין האופה לאן חותר חברו הזעיף פניו ואמר 'וכי מה לא ניתן להכין בה לחם ראוי באותה המידה?'.

החבר שכמובן התכוון רק להיטיב עם האופה חייך 'בוודאי שתצליח הרי אתה אופה מצוין, אבל אתה אינך אביך והמאפייה שלך איננה המאפייה שלו. אם לא תעדכן את המתכון עליך להבין – כל עוד תעשה מה שעשית תקבל את מה שקיבלת ולכן אם ברצונך לשנות את התוצאה עליך לשנות את המתכון'.

 

ישנן כמה נקודות שברצוני להעביר באמצעות סיפור זה. ראשית הזמנים משתנים והמתכון שהתאים לדור שקדם לנו לאו דווקא מתאים לדור שלנו. לא משום שהדור שקדם לנו היה טיפש, טעה או סבל מקוצר רואי אלא משום שהמציאות עצמה השתנתה ואיתה גם הפתרונות שיש להתאים לה. האמת היא שאין שיטת קסמים. תמיד צריך להיות גמישים ביחס למה שקורה ולהתאים את הפעולות שלנו לעולם.

הנקודה השנייה היא היותר משמעותית בעיני, והיא המשפט האחרון שאומר החבר לאופה. הרי אם תבשל תבשיל עם מתכון גרוע ותנסה להכין אותו שוב ושוב עם אותו מתכון הוא יצא אותו הדבר – כלומר, גרוע. בעוד שהמסר (או הלקח) ברור מאוד ביחס למתכונים אני מאמין שהדבר הזה נכון גם לגבי כל מרכיבי החיים שלנו.

יחד עם זאת כרגע ברצוני להתמקד בבחירות הדמוקרטיות לכנסת באמצעות סקירת המתכון – או איך אנחנו בוחרים למי שאנחנו רוצים להצביע:

 

1. עקרון "הרע במיעוטו" – אם האפשריות שלי הם שיטביעו אותי, ידרסו אותי או יירו לי בראש –  אין ספק שעדיף שיירו לי בראש מכיוון שיש לי סיכוי גבוה יחסית לשרוד. זהו הרע במיעוטו. אבל זה כלל לא רצוי שיירו לי בראש (לעניות דעתי לפחות). דוגמה זו חשובה לדעתי על מנת להדגים כיצד הצלחנו בשיטת הרע במיעוטו לדרדר את עצמנו כה נמוך – כל עוד הבחירה היא יחסית אנחנו מסתחררים מטה כאשר בכל מערכת בחירות אנו נוטים לראות את הרע של הפעם הקודמת כרע במיעוטו ולכן בטעות כטוב. כך עקרון הרע במיעוטו לא מניע אותנו לבחור במשהו טוב ואפילו לא לשפר את מצבנו. הסיבה שאנו נופלים למלכודת זו היא מכיוון שבמערכת השיקולים שלנו אנו נוטים לבחור ברע במיעוטו מתוך רצון להשפיע לטווח הקצר או למנוע ממשהו לקרות בטווח הקצר (נאמר שאדם זה יהיה ראש ממשלה) – אבל על הדרך אנחנו מנציחים את הבינוניות ואת הרמה הנמוכה של הפוליטיקאים שלנו. יתרה מזו – כדי להשיג את המטרה קצרת המועד הזו אנחנו מוכנים ל'בלוע צפרדעים' – כלומר להסכים לקדם רעיונות, אנשים או מפלגות שאינן ראויות בעינינו בעליל מתוך התקווה לקדם אדם יחיד בתוכם או ליצר 'קונטרה' לזוועה מהצד השני של המפה. 'בליעת צפרדעים' היא המנגנון שמאפשר את הנצחת 'הצפרדעים' בתוך המערכה הפוליטית משום כל עוד אנחנו תומכים ב'צפרדע' אין סיבה שהיא תתחלף ובעולם שלנו בוודאי לא תהפוך בעצמה לנסיך.

 

2. עקרון 'הרי כולם אומרים את אותו הדבר' – ראשית זו הצהרה לא נכונה בעליל, אבל כשהיא מצטרפת להצהרה – 'גם ככה פוליטיקאים לא מתכוונים למה שהם אומרים לפני הבחירות' – היא הופכת להרסנית. במקום שנפסיק לבחור באנשים שלא עומדים במילה שלהם או אומרים דברים עמומים בלי כיסוי – אנחנו מנציחים את המצב הזה (בו יש סיסמאות בחירות ריקות וכו') על ידי קבלת טענות אלו ככורח המציאות. בכך אנחנו נותנים פרס לפוליטיקאים, שכן אין להם סיבה לטרוח ולומר משהו שונה או להתחייב בפנינו, כי ממילא אנחנו לא מצפים לזאת מהם (הרי הם פוליטיקאים).

 

3. עקרון "מדינת ישראל במלחמה" ולכן יש לבחור במפלגה גדולה וותיקה ולא להתפצל, וכמובן רצוי לבחור בגנרל. אבל המפלגות הגדולות הללו כושלות מבחינה דמוקרטית פנימית מחד ומבחינת ניהול המדינה מאידך, גנרלים יש לנו באריזות של שישיות – מה שחסר לנו זה מדינאים המחויבים לעשייה חברתית כוללת וארוכת טווח, וכאלה שלאו דווקא יתעקשו על היוקרה של משרת שר הביטחון. אלה יפיחו משמעות, סדר וחזון במשרד התחבורה, החינוך, התרבות והספורט, הבנייה והשיכון, הגנת הסביבה, הרווחה ועוד… הרי בכל נושאים אלו (ולא רק) המדינה נמצאת במצוקה במידה גדולה עד גדולה ביותר.

 

אם נמשיך לבחור מתוך אותן הנחות לפיהן בחרנו, נקבל את אותם פוליטיקאים גרועים שיש לנו כרגע.

הגיע העת שנייצר לעצמנו מדדים חדשים – פוליטיקאים שמחויבים למילותיהם, שמתנהלים באופן דמוקרטי לא מפני שמכריחים אותם אלא משום שהם מאמינים בכך, שמחויבים לטובת מדינת ישראל בעוד 10 שנים ולא רק להווה, שבאים לפגוש את הבוחרים שלהם ומקשיבים להם, פוליטיקאים נקיים מעסקאות, סחטנות וקומבינות המובילות לשחיתות, פוליטיקאים מקצועיים בתחומם וכל יתר הדברים הטובים שכולנו רוצים ושמגיעים לנו.

 

אני לא מעוניין להציג את עמדתי האישית כדי לא להסיט את לב המאמר – אנא שאלו את עצמכם את השאלות האלו ובדקו האם המפלגה שבה אתם מבקשים לתמוך אכן ראויה. אנחנו חייבים להפנים את העובדה שהשינוי יקרה כאשר נעשה אותו ולצאת מדילמת האסיר האומרת 'אבל אם רק אני אצביע ככה אין לזה משמעות' – צריך לחשוב הפוך – 'אם אני הגעתי למסקנה הזו מתוך בחינה ישרה ולא פופוליסטית אז עוד מיליון אנשים יגיעו לאותה מסקנה, לכן עלי להצביע לפי ההיגיון שלי ולא לפי הסקרים'.

השינוי אפשרי ואם בחרתם בו אז הוא כבר כאן.

שיהיו לנו ארבע שנים של כנסת אחרת, אמן.

שלכם

אמיר

 

נ.ב. לציניקנים שבינינו

לא, זו לא מהפכנות נאיבית הנובעת מטהרנות קיצונית.

כן, ריאל פוליטיקה זה השם הפלצני של שיטת הרע במיעוטו והצפרדעים.

כן, אני בהחלט טוען שהגודל של המפלגות נובע ממספר המצביעים להן ולכן מפלגה קטנה יכולה להפוך לגדולה ולהיפך.

כן, אני טוען שעדיף להצביע לפי המצע של המפלגות והרקורד שלהן ושל מועמדיהן ולא לפי הטלוויזיה וההרגל.

לא, שינוי בטווח הארוך לא יכול להתבצע על ידי הנצחת המצב הקיים.

כן, הצבעה בעד מפלגה לא ראויה היא היא הנצחת המצב הקיים.

כן, לא, כן ולא – פשוט תיצרו בהירות ביחס לקריטריונים שאתם משתמשים בהם כשאתם בוחרים למי להצביע ותבחנו אל מולם את כול המפלגות במקום להחליט למי להצביע ואז לבחור את הקריטריונים / להסביר שזה ריאל פוליטיקה / או להחזיק בתקווה הבלתי נלאית בהתערבות אלוהית.