מפגש עם נדיה חילו ועינת ווילף / נורית פגי

ביום חמישי, 27.11.08, בשמונה בערב, התכנס חוג חיפה במועדון אליהו למפגש עם ח"כ נדיה חילו והמועמדת עינת ווילף לקראת הפריימריס במפלגת העבודה. במפגש השתתפו כעשרים וחמישה איש.

השעה הראשונה של המפגש הוקדשה לדיון בנוגע להליכים הצפויים בהמשך למיסודו של חוג חיפה. חילוקי דעות התגלו בנוגע לתקנון החוג, ובנוגע לשאלה כיצד על חבר חוג להזדהות כחבר. כמו כן נשאלה השאלה האם רצוי לשלם מס חבר סימלי או לוותר על כך. גיורא רמות הבטיח לברר את נושא מסי החבר והמשמעויות הכרוכות בניהול כספים על ידי החוג. כמו כן הוחלט על משלוח טופס, אותו ינסח אברום, שעליו כל חבר חוג אמור לחתום, ובכך להודיע על רצונו בחברות בחוג.

 

שאלה נוספת נגעה לדרך קבלת ההחלטות. האם מספיק שהחלטה תתקבל ברוב של חברי חוג המגיעים לפגישה מסויימת, או שמא החלטה צריכה להתקבל כרוב מוחלט של 51% בין כל חברי הסניף, וזאת גם באמצעות משלוח אי-מייל. כדי לפתור את השאלות בהקדם, התקבלה החלטה על קיום הנהגה זמנית לחוג, זאת כדי לקדם את תהליך קביעת התקנון וההכנה לבחירות שיתקיימו כבר בשבועיים הקרובים. בהנהגה הזמנית חברים גיורא טלטש, אברום דגני, אדם דביר, גיורא רמות ונורית פגי.

גם השאלה האם כדאי שחוג חיפה יפרסם רשימה מועדפת של מתמודדים לפריימריס הועלתה לדיון. לאחר ויכוח סוכם שעדיף שכל אחד יבנה לעצמו את רשימתו על פי מאוויו ומשאלות ליבו. מה שכן סוכם הוא שהחוג יוציא הודעה לעיתונות בה הוא מודיע על שמחתו על ביטול השיריונים.

בשעה תשע הגיעה נדיה חילו למפגש. בנוגע לשאלה הבוערת של השיריונים סיפרה נדיה שהיא יודעת מה קורה בדיוק כמונו, מכלי התקשורת. יתכן, אמרה, שבגלל מועמדותו של פואד, יאפשרו להצביע לשמונה איש ולא לשבעה. לטענתה לא מספיק מכנסים את סיעת המפלגה לצורך דיונים ולמעשה אין אוירת צוות בין חברי הסיעה.

נדיה סיפרה שבמקצועה היא עובדת סוציאלית, שבעקבות תהליך השלום ורצח רבין החליטה להיות מעורבת פוליטית. שלצורך פעילותה היא מגייסת את הידע המקצועי שיש לה בנושאי קידום מעמד האשה, זכויות הילד ושמירה על שיוויון המגזר הערבי. נדיה גם סיפרה על מעורבותה בכל הנוגע לארועים קונפליקטואליים הקשורים למגזר הערבי, כגון ארועי עכו, בהם ביקשה ביוזמתה להיות מעורבת כדי להרגיע את הרוחות. נדיה אמרה שהיא יוזמת ומקדמת את נתינת הפיצוי הכספי לכל נפגעי האירועים, כי כל עוד המשפחות מרגישות נפגעות ולא מפוצות, הפצע לא מגליד.

נדיה אמרה שהיא מאוד חרדה לדו-קיום בין יהודים וערבים, העלול להתערער עקב הבחירות בהם יעלה הימין לשלטון. היא השתוממה על קוצר זכרונו של הציבור גם בנוגע למשבר הכלכלי, עליו אחראי הליכוד וביבי בראשו. בתשובה לשאלה הנוגעת לאי פינוי מאחזים על ידי ראש מפלגתה שלה, ענתה נדיה, שהיא התריעה ודרשה את פינוי המאחזים בכל ישיבת סיעה, אך הדברים לא פורסמו בתקשורת.

לאחר נאומה של נדיה, הגיעה עינת ווילף למפגש. עינת סיפרה שהיא באה מבית שבו גם האם וגם האב מורים, לכן יש לה קירבה יתרה לנושא החינוך. היא כתבה ספר בנושא זה (ספר אותו יולי תמיר לא אוהבת, לדבריה) שבו מובאת התיזה שידע המקצועי לשיפור מערכת החינוך נמצא בידי המורים בשטח, אבל אם לא יתנו להם גיבוי מלא, דבר לא ישתנה.

בהקשר לשיריונים הודיעה עינת שהיא לא נגד שיריונים באופן קטגורי, כי זהו כלי בידי היו"ר, כמו ועדה מסדרת, העשוי לתת מענה פוליטי לסקטורים מקופחים, כגון נשים. יחד עם זאת, אמרה, התהליך שבו התקבלו השיריונים במפלגה היה תהליך בעייתי ביותר שהמפלגה משלמת עליו מחיר כבד.

מעבר לנושא החינוך, שהוא הנושא המרכזי בו עוסקת עינת, התחום הנוסף החשוב בעיניה הוא הקשר בין ישראל והתפוצות. עינת אמרה שראוי לצאת מתוך העולם השחור-לבן הגורס שישראלי היורד לארה"ב לתקופת מה נחשב בוגד, וכל מה שאנחנו רוצים מיהודי התפוצות הוא או עליה או כסף. עינת הודיעה שהיא מקדמת יוזמות המביאות יהודים מרחבי העולם לחיות תקופה כאן בארץ, מבלי לעשות עליה, רק כדי לשמור שהקשר לא ילך לאיבוד.

בתשובה לשאלה על רמת הגולן אמרה עינת שתסכים לרדת מהגולן תמורת שלום מלא עם סוריה. בנוגע לחוק השיבה אמרה עינת שבעיניה מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי וכזאת היא חייבת להשאר. יחד עם זאת היא בעד שתהליך הכניסה לעם היהודי יהיה רחב יותר ומושפע מזרמים שונים ביהדות.

סופו של דבר היה ערב מרתק ביותר, ושתי המתמודדות הרשימו את אנשי החוג. שתיהן הוסיפו שמכל המפגשים שהיו להן עד עתה במהלך הפריימריס, המפגש עם אנשי חוג חיפה היה מפגש מסוג אחר וברמה אינטקלטואלית גבוהה ביותר.