פרוטוקול מפגש הפעילים תומכי עמי אילון בשדות ים 15.11.08 / נורית פגי

במוצאי שבת, בהתראה קצרה, התכנסו כשישים פעילים תומכי עמי אילון, במועדון החברים של קיבוץ שדות-ים. מחוג חיפה הגיעו למפגש ינון בן צור, אלי מזרחי, גיורא ותמרה טלטש, נחשון צוק, אריה גור ונורית פגי. המפגש היה קשה, כואב ומרגש לאור ההתפתחויות הפוליטיות שכולנו כבר מודעים להן. אני מביאה בזאת לידיעת חברי החוג את פרוטוקול השיחה שהתרחשה בין עמי והפעילים, כפי שהצלחתי לתעד אותה במהלך הערב.

 

פרוטוקול מפגש הפעילים תומכי עמי אילון בשדות ים 15.11.08:

עמי אילון:

"לפני כארבע שנים החלטתי החלטה שנראתה עד אז בלתי אפשרית, לנסוע לבית מפלגת העבודה בשכונת התקווה ולהתפקד. פרס היה אז היו"ר. הגעתי אז למסקנה שלא מספיק להוביל תנועה חוץ-פרלמנטרית וכדי להשפיע חייבים לנסות לשנות מבפנים.

ארבע שנים אני הולך בדרך זו ומתנהג לפי כל כללי הדרך. למדתי איך לעשות פוליטיקה בנוסח מפלגת העבודה: לערפל מסרים, לעגל פינות, למדתי שאסור לנהל מאבק ציבורי כדי שלא להחליש את הבית. מותר לבטא עמדות אבל רק כשאף אחד לא שומע. יש לי חבר ותיק במפלגת העבודה שאמר לי בזמנו: אנחנו חברים טובים ואני אתן לך עצה. בפוליטיקה אל תגיד דבר שתצטער עליו. החלטתי בזמנו החלטה אסטרטגית להידמות לאנשים מסוגו, אנשים הרצים היום לפריימריס, אנשים המסבירים בלהט לכולנו ש"אהוד ברק הוא היחיד שיכול להוביל את מדינת ישראל", והיושבים ומחכים עד שיעשה את כל הטעויות כדי לרשת אותו.

אני לא יכול יותר להמשיך בדרך הזו. לא יכול יותר לעשות שקר בנפשי. אני עוזב את מפלגת העבודה. יש האומרים לי שהייתי צריך לעשות זאת קודם, יש האומרים שהמפלגה הזו, שלא מוכנה לשבת באופוזיציה, המערפלת מסרים, בעצם כבר לא קיימת הרבה שנים. התהליך הזה החל כנראה לפני שנים רבות, אבל אני הבחנתי בזה רק בזמן האחרון. בועידה האחרונה הסתבר לי שהמפלגה לא קיימת יותר כאלטרנטיבה שלטונית.

מהו הקש ששבר את גב הגמל? אני לא יודע להסביר למה פתאום היתה לי הארה. מה שחשוב הוא שהיתה לי. כנראה שזה קרה בגלל מה שהתרחש בועידת המפלגה. ותיקי המפלגה אומרים: מה אתה רוצה, ועידות כאלה כבר היו. ואני אומר: אמנם אני נגד שיריונים אבל לא זו הבעיה. הבעיה היא שזה היה אמור להתרחש על פי חוקת המפלגה והתקנון. זה היה אמור להתרחש בהצבעה חשאית, במיוחד לאור העובדה שנאספו 350 חתימות, כפול מהמספר הדרוש לצורך הצבעה שכזו. אהוד הבטיח לי לפני שבועיים, וגם איתן כבל הבטיח לי אישית, שלא יעלה על הדעת שמישהו יעז לעשות משהו אחר בועידה בנוגע לשיריונים פרסונליים חוץ מהצבעה חשאית. היועץ המשפטי של המפלגה בכבודו ובעצמו הבטיח שיעלה על הבמה ויעצור את ההצבעה בגופו באם היא תהיה גלויה. רק לאחר ההבטחות החגיגיות האלה הורדנו את העתירה שהגשנו כנגד כינוס הועידה, וכינוס הועידה התאפשר.

אבל אז ראינו איך החוקה נדרסת ברגל גסה. מפלגה היא לא משהו קדוש שאסור לעזוב אותו בכל מחיר. משפחה ומדינה הם הם הדברים החשובים באמת. מפלגה היא בסך הכל מסגרת לאנשים ואידאות. יש אלפי אנשים במפלגה שהם אנשים נפלאים, אבל מפלגת העבודה היום היא מפלגה שאין לה כל אידאה, מפלגה הרומסת ברגל גסה את התקנון ואת החוקה. זו מפלגה שאסור להשאר בה.

יצחק בן אהרון כתב ב-1964 מאמר בשם "עוז לתמורה בטרם פורענות". היה זה המאמר שהניע את מיזוג תנועות העבודה. "אין סכנה גדולה יותר לחירותו של האדם ולרוחו", כתב אז בן אהרון, "מאשר קידושה של המסגרת". המפלגה היא רק מסגרת. אם היא מתרוקנת מתוכן, היא הופכת למסגרת שאסור לקדש, ואני יוצא למסגרת פוליטית אחרת.

אני רוצה לספר לכם על בני וכלותי. הם עקבו אחרי מה שהתרחש בועידת המפלגה והודיעו לי: "אנחנו לא רוצים להביך אותך, אבל אחרי שראינו מה שהתרחש שם, לא נצביע למפלגת העבודה." זה היה שבר גדול מאוד בשבילי, כי בני וכלותי מייצגים קבוצה עצומה של צעירים שאין להם למי להצביע. הם לא יצביעו לליכוד וגם לא לקדימה, כי קדימה היא לא רק ציפי ליבני אלא גם מופז. הם גם לא יצביעו לעבודה ולמר"צ, מכיוון שמפלגת העבודה הסתאבה ומר"צ חסרת השפעה והיא שמאלה מדי. או שהם יצביעו במחאה גימלאים או ירוקים, או שישארו בבית.

אני רוצה לבנות בית פוליטי חדש כדי שיהיה לצעירים האלה למי להצביע. זהו האתגר האמיתי העומד לפני לנוכח הבחירות הקרובות. בית שיביא לתיקון כל שברי מפלגת העבודה.

הבעיה של מפלגת העבודה עמוקה הרבה יותר מאישיותו של אהוד ברק, והיא תמשיך גם לאחר שירד מהבמה. זה לא רק החוב של 150 מיליון ש"ח המשתק כל פעילות וכל דיון אידאולוגי. ברק טוען שהמפלגה גדולה יותר מסך כל מרכיביה, ואני אומר ההיפך. האנשים המרכיבים את המפלגה גדולים הרבה יותר ממנה, והמפלגה מקטינה אותם, לא נותנת להם לנהל דיון אידאולוגי בגלל מנגנון מסואב שהשתלט עליה.

אני לא מפרק שעונים ולא מפרק מפלגות. אני לא עושה מפצים. כל חיי שאפתי להביא קבוצות ואנשים לידי חבירה יחדיו, וכעת אני הולך לבחון את האפשרות להוביל מהלכים שימזגו מסגרות משותפות כבר בבחירות הקרובות. הדיווח שקיבלתם בתקשורת לא מדוייק. הויכוח על המקום הראשון הוא לא הויכוח האמיתי. הויכוח הוא על פוליטיקה אחרת. הויכוח הוא לא על מנהיג אלא על מנהיגות. עם ישראל חכם מכדי להאמין שרק לכוכב אחד יש את כל הפתרונות. העם מחפש מנהיגות משתפת, הבאת אנשים בעלי דעות מנוגדות לשמוע את כולם וליצור שיתוף פעולה. האם אני הוא מספר אחד אינה השאלה הרלבנטית. אין לי בעיה גם להיות מספר שניים בתנאי שיהיו לי שותפים לדעתי. לא אהיה מספר שניים לאדם שלא משתף, אדם המאמין שרק הוא יכול.

לסיכום, אני הולך להוביל יחד עם חברים מהלך פוליטי כדי שלאנשים שאין להם למי להצביע היום תהיה כתובת.

דיון:

חבר מראש העין (לא שמעתי בבירור את שמו): אני קורא לעמי, כלוחם, להמשיך ולהלחם בתוך מפלגת העבודה. פרישתך תגרום לכך שביבי ישתלט על המדינה. אל תזגזג ותישאר במפלגת העבודה.

אלי מזרחי, קריית חיים: התפקדתי למפלגת העבודה רק בגלל עמי. אני מציע לעמי לא ללכת שמאלה מדי אלא קצת ימינה, כי זה מה שקורה בעם. מפלגת העבודה מיצתה את שלה. חשבנו שתהיה רוח חדשה, חשבת שתצליח לשנות לבד, אבל לבד זה לא הולך.

עוזי שביט, שדות-ים: ציפיתי לדברים שאמרת. בבחירות האלה יש מאות אלפים של אנשים שלא ילכו להצביע כי לא יהיה להם למה ולמי להצביע. אי אפשר להתעלם מהכשלון הטוטלי של מנהיגותו של אהוד ברק. הוא לא מנהיג המפלגה ואיש לא תופס אותו כמועמד אמיתי לראשות הממשלה. הוא לא מצהיר על מדיניות בשום נושא. אין היום שוני בין שלושת המועמדים לראשות הממשלה, ולכן צריכה להבנות אפשרות אלטרנטיבית כמה שיותר מהר.

לא שמעו את עמי בשנה האחרונה, זה נכון. אלמלא המניפולציות שנעשו בפריימריס עמי היה נבחר. מאז שאהוד נבחר לא שמענו את עמי כאלטרנטיבה בתוך המפלגה אפילו פעם אחת. לכן מעמדו היום נמוך ממה שהיה לפני שנה וחצי. כי לא שמעו אותו שנה וחצי. ועם כל זאת, אני לא יכול להצביע לברק ופואד.

דני אסף, גבע כרמל: צר לי שההתייעצות מתקיימת אחרי שעמי קיבל החלטה והיא כבר מופיעה בתקשורת. עמי אמר דברים מהלב, ואין אדם שתרם והשקיע כמותו במדינת ישראל. הייתי בועידה ושמעתי את ההתמרמרות שלו. אני מרגיש שמובילים את עמי להחליט החלטות גורליות. לפני שנתיים, כשעמי השתתף בפריימריס, עשינו את כל מה שביכולתנו כדי שיבחר. מה לעשות, לא הצלחנו. היום עמי עושה לדעתי טעות. אנחנו נראים בתקשורת מאוד לא טוב. התקשורת נגדו ונגד מפלגת העבודה. הם לא נוגעים בליכוד ובקדימה למרות שהמדינה במצב לא טוב. צריך לתת לגל הזה של התקשורת העכורה לחלוף. צריך להרגיע את הרוחות. לאחר הבחירות נעשה פריימריס לראשות המפלגה ועמי יקבל את מקומו הראוי. לא עכשיו השעה והזמן.

אמנון זילברמן, כפר שלם: יצא לי לדבר עם עשרות אנשים. צירפנו הרבה מתפקדים בזכותך. האמינו בך בתקווה. אני מרגיש צורך להפציר בך לשקול שוב ולהשאר במפלגת העבודה. יהיו פריימריס נוספים. זה לא נכון לעבור למפלגה אחרת. לא תצליח להגיע ממפלגה אחרת לראשות הממשלה ואנחנו רוצים אותך בראשות הממשלה.

אורלי בן יהודה, פרדס-חנה כרכור: יש בתוכי מלחמה בין הלב לראש. עמי הוא איש גדול שתרם כל כך הרבה – לשייטת, לשב"כ, שלא יתכן שאנשים קטנים שאין מאחוריהם שום עשיה חוץ מעסקנות פוליטית, יעיזו להשפיל אותו. הלב אומר: תצא משם. אני לא מוכנה שישפילו אותך בצורה כזאת. הראש שלי אומר, מתוך אהבה למדינת ישראל, אתה התקווה שלי, אתה הוא זה שיוביל את המדינה למהלכים של שיתוף ובניה. הייתי בועידה והיא היתה מגעילה. מרכז הליכוד מכובד יותר. ממש שוק מחנה יהודה. אבל מר"צ לא מתאימה, היא שמאלה מדי ואין מאחוריה עשיה. אני לא מתחברת אליה. ואני רוצה אותך מספר אחד. אתה רץ למרחקים ארוכים – אז למרות תחושת הגועל, השאר במפלגת העבודה.

דליה בונה, כרם מהר"ל: עמי הוא איש צנוע, ישר, אוהב אדם ומכבד אדם. עבורי בית היא מדינה. מפלגה היא בסך הכל גשר, ומפלגת העבודה היא גשר רעוע. לא נתנו לך לעבור בו. מנהיג ראוי מחפש גשר אחר. ואם מטרותיך מוליכות אותך לגשר אחר, אני איתך. במפלגת העבודה אין לך מה לעשות.

יהודה טל, רמת יוחנן: כולנו שותפים להבנת המצב הנורא. המהלך שאתה הולך אליו איום ונורא. איך מנסים לשנות מצב? הוקמו בעבר מפלגות חדשות, נקיות. בשורה התחתונה לא הגיעו לשום דבר. כשאנשים אומרים אנחנו לא נצביע למפלגת העבודה הם לא מייצגים את הציבור הרחב של מפלגת העבודה, שרואה הרבה יותר טוב ממנהיגיו. הציבור הזה רואה בך את מנהיגו. קיבלתי עשרות תגובות של אנשים המביעים צער עמוק על זה שאתה עומד לעזוב. כמעט אף אחד מהם לא מצהיר שיצטרף למהלך שלך. שלא לדבר על התקשורת המעוותת. אין סיכוי שהאנשים יבינו את כל הניואנסים, ולכן הם יהיו בתחושה של אבדן דרך.

תמי מולד-חיו, ירושלים: זהו רגע היסטורי. רק טבעי הוא שכולנו מפחדים קצת. אבל היום סוף סוף אתה מתחיל להגשים את מטרותיך. אם מטרותיך הם להוביל את המדינה למקום טוב יותר, אני איתך. מפלגת העבודה מתרסקת כי במקום לדבר על מה שקורה במדינה, מדברים על מה שקורה במפלגה. אנחנו הולכים לשנות את המדינה ואפשר לעשות דברים גדולים. אני הולכת איתך, כולנו הולכים איתך, כי כולנו רוצים עתיד טוב יותר למדינת ישראל.

עמנואל שחף, נתניה: השפילו אותך, שיתפת פעולה בועידה. זה שלא הרמת קול, לא זרקת שולחן, לא נלחמת על העיקרון. יכולת לצאת למסיבת עיתונאים ולהגיד את כל מה שאמרת היום. זה היה מביא להתפכחות. היום אתה הולך למסגרת לא קיימת ואני לא רואה את הבשורה במסגרת הזאת. הרי אפשר לחכות עוד חודש חודשיים עד שזה יגמר. חשוב שתעשה את המלחמה בתוך המפלגה ואני מקווה שתשאר איתנו.

יואב צור, באר טוביה: איבדתי את בני במלחמת לבנון ולכן נכנסתי לפוליטיקה. בחרתי את עמי כמנהיג רציני שיוכל להוביל את המדינה לעתיד טוב יותר. אני שומע על אנשים כמו שמחון וברק שמזמן לא השמיעו דבר אמת. והיום הצבא מנתהל בדיוק באותה צורה כפי שהיה בעבר. לא קורה כלום. מר ביטחון לא עושה את הבטחון. עמי – אל תקשיב לדברים הקטנים, רק לדברים הגדולים. בחרת בדרך הנכונה. אל תסתכל אחורה, רק קדימה. תוביל אותנו ונלך אחריך.

איאן יפה, רעננה: מפלגת העבודה היא המפלגה של יצחק רבין. הוא היה רואה אותך כיורשו. היה מצפה שתראה לנו מה זאת מנהיגות. שתוביל את המפלגה למקומות טובים יותר.

עודד שטיינברג, ירושלים: הצטרפתי למפלגת העבודה בגלל עמי. אני מסכים שהועידה היתה בזיון, נקודת שבר לתהליך שקורה הרבה זמן. עמי חייב לעזוב ויבואו אנשים חדשים אליו. המנגנון – כנופיית המנגנון המסואב – השתלטה על מרכז המפלגה. עמי מביא לנו תקווה.

למה אתם חושבים שבוגי לא מצטרף לליכוד? בוגי לא מצטרף לליכוד כי ברק וביבי סגרו דיל שברק יהיה שר הבטחון. הטובים ינצחו רק אם נהיה בחוץ, רק אם נאמץ את דרך היושר והאמונה נוכל להצליח.

אוסוביצקי (אוסו) ישראל, פרדס-חנה כרכור: אני מציע שתהיו בקיאים בפרטים. ניתן להחליף יו"ר רק לאחר 36 חודשים. זה בלתי אפשרי היום. החלטתי להתמודד על מזכירות סניף פרדס-חנה כרכור ביולי 2008. לאחר הנצחון רציתי להכין את הסניף לבחירות המקומיות. אך כתב המינוי שלי התעכב באופן מכוון והודעה על כך יצאה רק לפני 3 שבועות. בכנס המזכירים קמתי ודיברתי. אמרתי לאהוד שהוא מוביל את המפלגה ל-GROUND ZERO. נפגשתי עם שמחון ועם ועדת ההתערבות שמנעה ממני להגיש את מועמדותי לרשימת מפלגת העבודה. מסתבר שהכל נסגר מראש בין כבל לשמחון. צריך להבין, המפלגה הזו היא מפלגה של ימי הביניים. יש אדון אחד וכל השאר וסאלים. יש חגורה של טפילים המקיפה את אהוד ברק ולא ניתנת להסרה כל עוד הוא שם. במפגש הפעילים שקדם לועידה, ביקשתי לעשות מרד פומבי במהלך הועידה ולא ביצענו אותו, ואני מצטער על כך. יש פגם גנטי במפלגה הזו, היא לא מתאימה לאנשים ישרים והגונים. קיבלת החלטה נכונה, ואנחנו איתך.

הראל סלע, ראש המועצה האיזורית חוף הכרמל: זהו מקום מיוחד. הרבה מנהיגים עברו דרך המקום הזה. לביבה ועמי, אני לא מקנא בכם. אתם עוברים ימים קשים אבל בסוף אתם צריכים להחליט. מפגש כזה הוא מאוד מיוחד, הוא לא מתקיים אצל מנהיגים אחרים. עמי החליט אבל הוא רוצה לשמוע גם אותנו.

בואו נעשה הצבעה ונראה מה אומר הרוב. כשעמי נכנס לפוליטיקה, הוא נכנס לשדה מוקשים בלתי נדלה. זהו סיפור מאוד מורכב. זהו רגע היסטורי כי אם מחר עמי פורש ממפלגת העבודה זו לא אותה מפלגה. רק עמי יכול היה לתקן אותה מבפנים.

(מתקיימת הצבעה – הרוב מצביע בעד עזיבה. כאן אגב המקום להעיר שבעיתון הארץ התפרסמה כתבה של מזל מועלם הטוענת שרוב הפעילים היו נגד העזיבה. זהו שקר מוחלט, רוב הפעילים הרימו יד בעד עזיבה והתחלה חדשה. שימו לב לתמונה המצורפת המראה את הידיים המורמות בעד העזיבה).

תומר בועז, תל אביב: אני רוצה מנהיג פרגמטי. נכנסת לפוליטיקה וזה חלק ממנה. אנחנו הולכים לאכול חרא בבחירות וזה בסדר. תקבל את ההחלטה אחרי הבחירות – אז תגיד שאם לא עושים שינוי רציני אתה עוזב. אתה לא יכול לעשות זאת לפני הבחירות. זה נראה נורא. מה זה להצטרף למימד או מר"צ? בחרת להיות פוליטיקאי, תהיה סבלני, ואם כל האנשים יתגייסו אחרי הבחירות תהיה ראש המפלגה.

רפי זימן, מושב בית יצחק: אין יותר מפלגת העבודה. לעולם ועד תפסיד במפלגה. אתה הולך לדרך חדשה. יש לך בעיה כי זיגזגת אבל רק חמור לא משנה את דעתו. היום אם תנסה להקים גוף חדש תפסיד. אני התפקדתי לקדימה לאחר שאהוד אולמרט פרש. יש שם אלטרנטיבה שילטונית שתאפשר לך להשפיע על המדינה.

גיורא טלטש, חיפה: אני מצטער על ההחלטה שלך. היא לא החלטה פוליטית, היא מבטאת רגשות. החלטה פוליטית עוסקת במציאת מכנה משותף בין אנשים. אם אתה לא חושב שאתה יכול להשפיע ולשנות את המפלגה – איך תוכל לשנות את דעתה של המדינה כולה? ללכת לפינה שבה יש שותפים החושבים כמוך – זה קל, אבל לא תוכל להשפיע.

הילל ליויתן, קיבוץ יגור: מפלגת העבודה זקוקה לך. תרגיע את הצוות. ראינו איך רבין היה סופג עלבונות, אבל לא עוזב למרות שחטף מנה. קח ממנו דוגמא.

שלמה לוינזון, זכרון יעקב: לאן? לאן הולכים? הבעיה המיידית שלנו היא השלטון הבא במדינת ישראל. מה שחשוב כרגע זה להבטיח שזה לא יהיה ביבי. המלצתי היא לא להקים עוד מפלגה קטנה. תצטרף לקדימה ושם תשפיע.

יובל אדמון, תא אופק ירושלים: ההחלטה התקבלה ואני מסתכל קדימה. לא שמעתי את המילה סוציאל דמוקרטיה והיא חשובה לי. יש ואקום של השמאל הציוני בישראל. בנוגע למר"צ – קשה לי להצביע עבורה. גישת הנבחרת היא הדרך הראויה. מאחל לך הצלחה.

יהודית סלומון, מעין צבי: אני חברת מרכז ואתה חשוב לי שם. אתה מובל לבור ותיפול. אני רוצה אותך במפלגת העבודה. אין זמן להתחיל משהו חדש. אל תלך לאבד את עצמך לדעת. תשאר במפלגת העבודה.

דנה גנאל, תא אופק ירושלים: אני מאותם צעירים שנכנסו למפלגת העבודה כדי לשנות. הרצון שלך להכנס למפלגת העבודה כדי לשנות היכה גלים ובגללו אנשים נכנסו למערכת. הם צריכים מישהו שיהיה שם עבורם. בשבילי זו אכזבה שאתה הולך. אם אתה רוצה להיות מנהיג – הראה אורך רוח.

שמעון בובר, יו"ר הישיבה: כולם צודקים. יש כאן קונפליקט גדול. אני בשבר גדול. שדות-ים הוא ביתי והקיבוץ בהתלבטויות קשות. אבל שומרים על המסגרת. אני חושש מאוד. עמי חייב להשאר. נאבק איתו מבפנים. איזה דבר הזוי זה ללכת למר"צ. אנשים נחמדים אבל למה זה מוביל?

עמי אילון: היתה הצבעה וקול ההמון כקול שדי. הדברים שנאמרו באו מהלב ואני מעריך ומכבד גם את הדעות המנוגדות לשלי. אך תדעו, החלטתי לא ריגשית. לא דיברתי בועידה כי החלטתי לא לדבר. מי ששואל אותי מדוע לא דיברתי בועידה – הוא הריגשי. אני לא דיברתי כי אם הייתי מדבר ונותן ביטוי לסערת רגשותי – אולי הייתי יוצא "כוכב" אבל בפועל זה לא היה משנה שום דבר. אני לא מקבל החלטות בעידנא דריתחא. כתבתי את החלטתי על הנייר במהלך הועידה. אם הייתי עולה לבמה ואומר אותה זה היה יוצר מצב בלתי הפיך. כתבתי שניתן לעשות נבלה 364 ימים בשנה. אבל לעשות נבלה ביום האחד המוקדש לזכרו של רבין? את זה אסור לעשות. מה היה יצחק אומר על מה שקרה פה? מי שחושב שעל ידי זעקות שבר מהבימה מתקנים את העולם – טועה. מי שמאמין במנהיגות שמפוצצת ועידה – שילך ויחפש אותה. זה לא אני.

אני הנחתי לפני את התסריט האופטימי ביותר – שאני יו"ר המפלגה – ואז הבנתי שזה לא המהלך הנכון. כי הבעיה היא לא רק ההנהגה בראשותו של ברק. הבעיה כל המנגנון, מזכירות הסניפים, המחוזות, מנגנון המסרב להנתק מהשלטון. ואת המבנה הגנטי הזה של המערכת השלמה הדוחקת מלמטה ביו"ר המפלגה לא ניתן לשנות.

אני אוהב מאבקים. אבל אני רוצה שהמאבק יהיה ראוי. שיהיה קשר בין המאבק לדברים אמיתיים, והמאבקים האלה הם חסרי קשר לעולם החיצוני, מחוץ למפלגת העבודה. אנחנו נראים פתטיים בגלל שאנחנו לא מבינים את מי באמת צריך להביא לבחירות.

המטרה שלי היא לא לפרק את מפלגת העבודה, היא תצטרך להצטרף למסגרת אחרת. מפלגת העבודה צריכה תיקון מבחוץ. הבעיה האמיתית היא אותם אנשים שלא יצביעו לכלום. בגללם נפסיד לביבי. זאת המטרה עכשיו – להביא מאות ואלפי צעירים שלא יצביעו למפלגת העבודה כי היא לא מדברת בשפה שלהם. אני לא אדם הזוי ואני מסתכל 3 חודשים קדימה איך ניתן יהיה לייצר להם אלטרנטיבה.

ובנוגע לברק – שר בטחון שלא עשה כלום כדי לייצר מציאות כלכלית חדשה בשטחים, שלא פינה ולו מאחז אחד, שלא הוריד מחסומים – מה שקורה ביהודה ושומרון זה באחריותה של מפלגת העבודה. אני צועק כבר שנה, ובכל ישיבת סיעה. לשווא. ניסחתי מסמך עליו חתמו כל אנשי הסיעה, מסמך אורים ותומים לפיו נימדד. דבר לא קרה.

אני רוצה לומר שלדעתי לעזוב אחרי הבחירות זה לא מוסרי. זה לא מוסרי להתמודד לפריימריס ואחרי הבחירות ללכת החוצה. אופיר פינס לעומת זאת (עד לפני 3 ימים הוא היה איתי, אני לא מבין מה קרה לו) מה הוא אומר? הוא אומר שהוא לא רוצה לומר במפורש כמוני – מספיק זה מספיק. הוא פנה לברק שיבטיח שלא יכנס לממשלת אחדות עם ביבי אבל ברק אמר: אדוני, אני לא מתכופף תחת לחץ.

נקודת ההחלטה שלי היא היום ולא בעוד 3-4 חודשים.

אני מעריך מאוד את כל מי שהגיע ומודה לכולם. בשבוע הקרוב נדע איפה אנחנו עומדים. יש זמן. אני יוצא עכשיו לשדה הפוליטי ותוך כמה ימים נדע מה קורה.

עם תום המפגש קמו הפעילים ללחוץ את ידו של עמי ולאחל לו בהצלחה. נשמעו גם קריאות: "עמי, אנחנו אוהבים אותך!". היה זה אחד מהמעמדים המרגשים ביותר בשנתיים האחרונות שחוויתי עם עמי, ואי אפשר שלא להביע הערכה לאיש הברזל ובעל הערכים, המושמץ בכזו רשעות באמצעי התקשורת, והוא בעיני עדיין אחד האנשים הראויים ביותר להנהגת המדינה.