הסכם עודפים הוא ענין שולי – דעתו של גיורא טלטש:
הסכם כזה הוא קצת שולי, מאחר והוא עוסק רק בשארית המצביעים ולכל היותר במושב האחרון במועצה. לכן איננו עוסק לא בהעדפה נגלית, לא בהעדפות הגלובליות ואפילו לא בקואליציות הצפויות. בנוסף הוא קשור לשאלה מי הנהנה ומי המעביר. עם זאת, יש לו משמעות סימלית ברורה ששיקוליה: מחד, עודף הקולות (שהוא אולי קולי שלי) עובר לרשימה שהמצביעים (אני) לא הצביעו עבורה. ויש שאלה אם בתנאים מסוימים (למשל אם הרשימה שהצבעתי עבורה לא היתה קיימת) הצבעה זו קבילה על המצביעים המועברים.
ומאידך, אבדן הקולות הללו -בהסכם שנכשל -מחזק את שאר הרשימות. לכן יש משמעות רק להסכם עם רשימות שמכניסות נבחר וביניהן צריך לבחור את הרע במיעוטו.
לדעתי הסכם עם רשימה אנטיפטית הוא דבר גרוע, למשל ההסכם של הירוקים עם בורובסקי (אפילו ללא ההסכם עם ליברמן). כמו כן, הסכם עם רשימה אבודה כמו הסכם העבודה עם מרץ – הוא גם כן גרוע. נכון, אם צריך לבחור בין הגרועים, מוטב בעיני לאבד קול מאשר להעבירו למי שהוא פסול בעיני הבוחר הספציפי, אבל בכלל לא ברור לי מדוע שמים אותי בפינה כזו – למה לא נותנים לי אלטרנטיבות מוצלחות. למשל, הירוקים יכלו להציג הסכם עודפים עם לזרוב או העבודה והעבודה עם הירוקים או חמיס. אך אלה נפלאות הפוליטיקה שבה הכל אישי, חפוז, ציני.
הסכם עודפים אינו ענין טכני אלא פוליטי – דעתו של דני גוטווין
לעניין הציר ליברמן- בורובסקי-גלבהרט: מה שיוצר את הציר בין גלבהרט לבורובסקי הוא הסכם העודפים שחתמו סיעותיהם.
בניגוד לטענת גלבהרט, הסכם העודפים אינו עניין טכני, אלא פוליטי.
האופי הפוליטי של הסכם העודפים נובע מכך שהוא יוצר מנגנון שבו בחירה במפלגה א' תתורגם למתן כוח למפלגה ב'.
במקרה שלפנינו, משמעות הסכם העודפים בין גלבהרט לבורובסקי היא שהצבעה למען סיעתו של גלבהרט עשוייה להגדיל את כוח סיעתו של בורובסקי.
לבורובסקי, כידוע, ישנו הסכם עם 'ישראל ביתנו' של ליברמן. סעיף 8 להסכם מדבר על סיעה משותפת בראשות נציג 'ישראל ביתנו', אם בורובסקי לא יבחר לראשות העיר. לפיכך, הצבעה לגלבהרט עשויה להתגלגל לתמיכה ישירה בנציגו של בליברמן ולהגדלת כוחו במועצת העיר.
יתר על כן, סעיף 9 בהסכם בין ליברמן לבורובסקי קובע מפורשות, כי מטרת ההסכם היא בין השאר "מימוש המצע של ישראל ביתנו". כך עשוי למצוא עצמו מי שיצביע לסיעת הירוקים של גלבהרט מקדם את "מימוש המצע של ישראל ביתנו".
ברור, אפוא, שאין מדובר בהסכם עודפים 'טכני' אלא בהקמת ציר פוליטי של ליברמן-בורובסקי-גלבהרט בחיפה.
החומרה שבמהלך זה מצידם של גלבהרט והירוקים היא בהכשר הציבורי שהם נותנים לליברמן ורעיונותיו על הסכנה המוחשית שהם מהווים לדו-קיום בחיפה.
hughaifa.wordpress.com 