לא מזמן נפל דבר במדינה, ואנחנו הולכים לבחירות כלליות מוקדם מהצפוי. קשה לזכור היום, אך בחירות אלה באו עלינו למעשה בגלל בעית טוהר המידות של הפוליטיקאים ובראשם ראש הממשלה לשעבר אולמרט. בפני ישראל עומדים אתגרים רבים, אין ספק, אך המערכת הפוליטית עומדת בפני שבר פנימי ואנו רואים כיצד יושר פוליטי מהווה "מטבע פוליטית" חזקה יותר בציבור מאשר רקורד צבאי/מיניסטריאלי (לבני נגד מופז). בינתיים, במפלגת העבודה, ממשיכים התרגילים המסריחים (מצטער, אין מונח אחר מתאים) והציבור, אוי לבושה, כל כך רגיל לצפות לזאת ממפלגת העבודה שאפילו אין עניין להרים גבה על כך. זה המקום, אולי האחרון, לעמי איילון להניף את דגל הפוליטיקה האחרת ולצאת פומבי כנגד התרבות של המפלגה שלו, ושלנו. בשתיקתו, שנמשכה עד היום, הוא נתן אישור והסכמה שבשתיקה למהלכים שהיו, ושקורים עכשיו.
פריימריס במפלגה קרבים כך שתהיה במה להשמיע מעליה דעות. אמנם, בטווח הקצר, השמעת דעות נגד הלך הדברים במפלגה יפגעו בה, אולי, בבחירות הקרובות. אבל גם כך, אני סבור, דרכה הנוכחית של המפלגה סופה, בבחירות אלה או הבאות, להוביל לאבדנה. רק פעילות של "ניקוי אורוות" יכולה לעזור "להתחיל מחדש". זה לא יקרה עד שלא יקום האמיץ שיקרא "המלך הוא עירום". עמי, קח אחריות בשם הציבור הגדול שעמד מאחוריך בפריימריס האחרונות! אני מקווה שתרומתך כשר בלי תיק בממשלה לא תקטן מתרומתך למדינה בתור הקטליזאטור לשינוי במפלגת העבודה.
hughaifa.wordpress.com 