התרשמויות מהועידה / איאן יפה

אתחיל דווקא עם הבחירות בארצות הברית. קצת קנאתי באמריקאים בימים האחרונים. להם, האמריקאים, יש מעין אהבה ואמונה נאיבית לארצם. מדובר בנאיביות בריאה המאפשרת להם להאמין בחלום האמריקני – החלום שהכל אפשרי, שהכל בר השגה ושאפשר לשנות דברים. אפילו המפסידים הרפבליקנים  הדגימו באצילות רבה כיצד מאמינים הם בחלום האמריקני. כל הנאיביות הטובה הזאת לא היתה נוכחת בועידה של מפלגת העבודה אתמול. אך דברים אחרים כן היו שם, ובשפע : ציניות, עסקנות, קומביה, תחכום מכוער – אכן, כל אלו היו שם. גם אני הייתי שם (בתור אורח, הרי לא נבחרתי לועידה). וחוץ ממני, היו כמה אנשים אחרים, מעטים אמנם, שגם הם הינם אנשים טובים ונאיבים, שמאמינים כי ניתן לעשות דברים טובים כאן בארצנו – ניתן להגשים חלום וליצור חברה צודקת יותר, ולהגיע לעתיד טוב יותר עם הערבים לכן, מתוך הביצה של הועידה, ברצוני לומר לכל המתוחכמים והתחמנים אשר שולטים בועידה : אנחנו, הטובים, בדרך אליכם  – וחרף כל המאמצים שלכם – נשנה את המפלגה הזאת  לטובה – תזכרו, אנחנו באים!