Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 8th ב-נובמבר, 2008

כולנו חווינו השבוע מהפכה בהתרחשותה. בחירתו של נשיא שחור ראשון בהיסטוריה של ארה"ב. ראינו איך מדינה בעיצומו של משבר תרבותי, כלכלי וחברתי עושה מעשה ויוצאת לדרך חדשה. נכון, ברק אובמה הוא מנהיג כריזמטי אמנם, אך צעיר ועדיין ללא קבלות בעולם האמיתי של קבלת החלטות. אך בעיני, זה לא העיקר. העיקר הוא העוצמה של אומה שהחליטה – עד כאן. העיקר בעיני הוא החלטה של חברה הטרוגנית באימפריה בשקיעה ובמשבר לעצור ולחשוב אחרת. העיקר הוא ביצוע הדבר הפחות מתקבל על הדעת – בחירת נשיא לא מנוסה ושחור, דווקא בשל ההכרה בצורך הקריטי בשינוי כיוון.
ומה אצל ברק המקומי שלנו?  – פואד.
ממש כך, לא להאמין. אתה מסתכל במופע העוועים של מפלגת העבודה ולא מאמין למראה עיניך. מפלגת העבודה משריינת את פואד בן אליעזר.

המשך…

Read Full Post »

מזל טוב אמריקה!  יש לכם נשיא חדש. ולא סתם נשיא אלא ברק אובמה!  אין ספק שזה רגע היסטורי ברמה האמריקאית וכנראה גם העולמית.  אך למה חשוב לנו כלכך האם ברק (אובמה, כמובן…) יהיה טוב לישראל??? 

שאלה ראשונה – מה זה טוב לישראל??? האם נשיא בארה"ב באמת יכול לעשות טוב למדינה שלנו?  או אפילו יותר מזה האם נשיא אמריקאי יכול לעשות לנו לא טוב???

הרבה נאמר על בוש.  בארה"ב יש שמכנים אותו כנשיא הגרוע ביותר בהיסטוריה האמריקאית.  האיש שמשאיר את המדינה (ארה"ב, כמובן…) במצב גרוע מאוד (אולי, אף הגרוע ביותר???).  אך בארץ, משום מה נשמע שבוש היה הנשיא הטוב ביותר שהיה לישראל.  מה זה אומר?? האם 8 השנים האחרונות היו הטובות ביותר למדינת ישראל?? האם היה פה כלכך טוב?? מה בוש באמת עשה למען ישראל?  האם יש לנו שלום?  האם יש לנו בטחון? האם כל זה באמת ובכלל קשור לארה"ב באופן ישיר? האם באמת נשיא אמריקאי יכול ל"עזור" לישראל??? 

המשך…

Read Full Post »

אתחיל דווקא עם הבחירות בארצות הברית. קצת קנאתי באמריקאים בימים האחרונים. להם, האמריקאים, יש מעין אהבה ואמונה נאיבית לארצם. מדובר בנאיביות בריאה המאפשרת להם להאמין בחלום האמריקני – החלום שהכל אפשרי, שהכל בר השגה ושאפשר לשנות דברים. אפילו המפסידים הרפבליקנים  הדגימו באצילות רבה כיצד מאמינים הם בחלום האמריקני. כל הנאיביות הטובה הזאת לא היתה נוכחת בועידה של מפלגת העבודה אתמול. אך דברים אחרים כן היו שם, ובשפע : ציניות, עסקנות, קומביה, תחכום מכוער – אכן, כל אלו היו שם. גם אני הייתי שם (בתור אורח, הרי לא נבחרתי לועידה). וחוץ ממני, היו כמה אנשים אחרים, מעטים אמנם, שגם הם הינם אנשים טובים ונאיבים, שמאמינים כי ניתן לעשות דברים טובים כאן בארצנו – ניתן להגשים חלום וליצור חברה צודקת יותר, ולהגיע לעתיד טוב יותר עם הערבים לכן, מתוך הביצה של הועידה, ברצוני לומר לכל המתוחכמים והתחמנים אשר שולטים בועידה : אנחנו, הטובים, בדרך אליכם  – וחרף כל המאמצים שלכם – נשנה את המפלגה הזאת  לטובה – תזכרו, אנחנו באים!

Read Full Post »

יריית הפתיחה לקראת ועידת המפלגה נורתה בצורת אי-מייל לפני שלושה ימים. נתבקשתי על ידי המשמרת הצעירה לחתום על דרישה להצבעה חשאית בכל הנוגע לשיריונים פרסונליים. השמועות בדבר הנסיון לשריין לפואד מקום שישי ברשימה נלחשו זה מכבר במסדרונות המפלגה, ובנושא זה הסכמתי עם הצעירים: אין מקום לשיריונים. מתוך תחושת הזדהות ניסיתי להתקשר לכמה מחברי הועידה בחיפה כדי שיחתמו גם הם, אבל התגובה הראשונה שקיבלתי גרמה לי להבין משהו שכנראה סירבתי להבין עד עתה :

"אני דווקא בעד לשריין לפואד מקום ברשימה", אמר לי הראשון שהתקשרתי אליו. "פואד היה היחידי שעזר לי באופן אישי כשהייתי צריך פעם עזרה, ועכשיו הגיע הזמן שאחזיר לו טובה". "עזר לי אישית?!" אני תוהה, "ממתי המרחב הציבורי הפך להיות קנין פרטי? ממתי הכל זה ענין של אינטרסים אישיים?"

המשך…

Read Full Post »