אתמול כינס עמי אילון כ 50 מהגרעין הקשה של תומכיו כ"ירית הפתיחה" לקראת הפריימריס במפלגת העבודה.
עמי פתח את הכנס והסביר שעל הפעילים לעשות כל מאמץ כדי להביא ככל האפשר מנדטים רבים יותר למפלגה בבחירות הארציות. חשוב מאוד לחזק את מפלגת העבודה ולדאוג לכוחה במפה הפוליטית. למפלגת העבודה יש הרבה מה לומר בתחום הביטחוני, המדיני והכלכלי. עמי הביע כעס על דברים של אהוד ברק לפיהם מפלגת העבודה תלך עם כל ממשלת איחוד לאומי. דברים אלה יביאו אנשים להצביע למפלגות שונות ולאו דווקא למפלגת העבודה שממילא תחבור למפלגת שלטון. עמי הדגיש גם שאינו רואה בעיה שמפלגת העבודה תלך לאופוזיציה אם הנסיבות יחייבו זאת. הוא הדגיש שעל המפלגה להוות אלטרנטיבה שלטונית.
מבחינת הצגת דרכה של המפלגה, גורס עמי שאחד הנושאים החשובים הוא שמירת האמינות. כשברק מדבר על המלחמה בקפיטליזם חזירי זה לא נתפס כמסר אמין ממנהיג המפלגה החי במגדלי אקירוב על אף שבנושא הבטחוני ברק אמין מאוד. לשיטתו של עמי, מה שצריך להיות זה שברק ידבר על האיומים הביטחוניים על המדינה (למשל סוריה ואירן), עמי ידבר על התהליכים המדיניים וברוורמן למשל, ידבר על הצורך במעורבות של הממשלה בכלכלת המשק. בנוסף לחשיבותם של המסרים המועברים, סבור עמי שעליו לחבור לחברי כנסת מהמפלגה כדי לגבש קבוצה שיש לה עמדה שמקיפה את כל הנושאים שעל הפרק היום.
לאחר דבריו אלה החל עמי לדבר על מעמדו בבחירות הקרובות. ברמה הנראית, לא מדובר במאבק על השליטה במפלגה. בתגובה לשאלה מהנוכחים, ציין עמי שלמרות שזכה במקום שני בפריימריס לרשות המפלגה, ולמרות שהמאבק אז היה מאוד צמוד, גם אם היו מציעים לו שריון, הוא מתנגד לכך ברמה העקרונית. חשוב לו להיבחר במקום גבוה ככל האפשר והוא מבקש מהפעילים להתחיל להיערך לסייע לו בנושא.
לאחר דבריו אלה, ביקש עמי לשמוע את הנוכחים. כל מי שדיבר הביע תמיכה חד משמעית בעמי אבל לא כולם הביעו הסכמה עם הדרך. העמדה הקיצונית ביותר גרסה שבגלל הרכבו של הנוף האנושי במפלגת העבודה היום, על עמי לפרוש ממפלגת העבודה עם תומכיו ולהקים גוף פוליטי אחר. דוברים אחרים דברו על חולשתה של המפלגה, על כך שאין לה מסר ועל כך שברק מהווה נטל אלקטוראלי. עמי הביע התנגדות לעזיבת המפלגה והסביר שבשלב הזה עליו לעבוד עם ברק.
הנושא הבא שהועלה הוא הועידה שאמורה הייתה להתקיים ביום חמישי. כיום כ 200 מתומכיו של עמי מאיישים את הועידה ועל כולם להתייצב לדיון ביום חמישי הקרוב. מעבר לשאלת סדר היום שלא פורסם, לא ברור אם לדיון הועידה יהיה תוקף כי הועידה לא מאויישת במלואה – בשלב זה היא מכילה את הנבחרים בלבד בלי הנבחרים בתוקף תפקידם.
לא כ"כ מובן מדוע נמצאים בתוך מפלגת העבודה אנשים אשר טובת המפלגה אינה נר לרגלם.
יתכבדו האדונים ויעברו למפלגת "עלה ירוק". הולם אותם, לאור דעותיהם.
אריה, צפה לטלפון נוסף מיו"ר המפלגה.
דודו,
פרט הסבר ונמק כיצד אהוד ברק עוזר למפלגה? אם הוא באמת היה רוצה לעזור למפלגה היה עליו להתפטר – וככל שהיה מקדים כך היה טוב יותר. האם אתהבכלל מעודכן במשקלו האלקטרורלי של ברק למפלגת העבודה? אם אתה אוהד את אהוד – זו כמובן זכותך, אבל לא צריך לעווות את המציאות (אם כי אהבה עיוורת גורמת לתופעה זו).
אריה, אתה צודק
אניח מנסה בעדינות לבדוק עם חברי מהשמאל אם היו מוכנים להצביע לעבודה, דבר שעשו בעבר, עכשיו לא רוצים לשמוע בגלל ברק
הטיעון "מר ביטחון" ממש טיפשי ומגוחך!
חברים יקרים, במלחמה האחרונה הצבא פישל יותר מפרץ ואולמרט. עזבו אותנו עם הבטחוניזם הרצחני הזה. מה, ביבי גנרל? בגין וארנס היו גנרלים? שמעון פרס היה גנרל? והרשימה ארוכה
מופז ביטחוניסט בדיוק כמו ברק ומין הסתם גם בן אדם וגם חברתי, הוא לא גר באקירוב!! השתגענו? בתור "סוציאליסט" ולו למראית עין לא היה צריך לשפוך כך כך הרבה כסף על 4 קירות. מה קורה לנו? איפה בן גוריון ואפילו בגין, מה הם ישנו ברחוב?
מוסרית, ברק לא שווה לי ועוד פחות למפלגת העבודה. אתם זוכרים את "האישה בפרוזדור בבית חולים"? זה ברק שהבטיח שהוא ייטיב עימה. אתם בוודאי זוכרים! הינו בעננינים! ביום הבחירות ההוא, ישבתי כמה שעות במשרדו של סביון וטלפנתי לכל הפנסיונרים בעיר: לכו להצביע כי ברק הבטיח…. וכו' וכו'
תחשבו על העבר חבר'ה, זה לא מה שרצינו
ביי
בלומה
אנא הסבירו לי כיצד העובדה
שעמי מצד אחד אומר (ולדעתי)
בצדק – קואליציה לא בכל מחיר
בואו נקים אלטרנטיבה לשלטון
ובו זמנית
בואו נלך אחרי ברק שאומר קואליציה לא משנה מה.
אם בסופו של יום עמי עושה את מה שברק מחליט
אז מה זה משנה מה הוא אומר?
האם הפריימריז מציג לחברי מפלגת העבודה
את האפשרות לבחור בין גישת ברק לעמי
או שעמי החליט ללכת אחרי ברק בכל מקרה?
אם הוא הולך אחרי ברק בכל מקרה
אז מה זה משנה שהוא בעד להימנע מפסילה קטגורית
של ישיבה באופוזיציה?
תודה
אמיר
היי אמיר,
שמעתי במספר הזדמנויות את גישתו של עמי ובהנחה שאני מבין אותו היטב, (אני לא הפרשן/דובר הרשמי שלו) במישור העקרוני גישתו ראויה להערכה רבה. לעמדתו אדם לא יכול להיות גם חלק ממערכת וגם לצאת כנגד אותה המערכת. על פי תפיסתו המאוד דמוקרטית, מאותו הרגע שברק זכה בפריימריס לראשות המפלגה, לצעוק כנגדו בראש חוצות זה מעשה אנטי דמוקרטי (להבדיל מויכוחים קשים בדיונים פנימיים).
לדעתי אם כל חברי הכנסת יאמצו את הגישה הזו, הכנסת וכולנו נראה טוב יותר – ובהרבה!
אריה