אין ספק שאנחנו הולכים אחרי קבורתה של מפלגת העבודה, המפלגה שנתנה חיים לכל כך הרבה מפלגות קיקיוניות שקמו מתוך שורותיה והקימו להם מסגרות פוליטיות, כאשר במטרותיהם אין כל שוני ממפלגת העבודה עצמה, בסוברם כי הם יחיו לנצח. והרי הם כבר אינם בחיים ולקחו עימם את העבודה בדרך לקבורה. אסור לתת יד לעוד פיצול ופילוג.
צריך שהמנהיגים הנוכחיים יופיעו יחדין באספות ובחוגים ויצהירו כי הם עושים להחזרת את המפלגה למקומה הנכון, שתמיד היה מעל לליכוד – חרות, ומעל לליברלים- הציונים הכללים, ואשר כיום צאצאי מפלגות קיקוניות אלו מתהדרים בנוצות העבודה, דהיינו דרכה ההיסטורית, הן בעניני מדינה והן בעניני בטחון והן בעניני חברה וכלכלה. מדוע לא להסביר לציבור הרחב את הדבר, לא רק לחברי העבודה אלא לקדימה , למרץ ולמפד"ל המתונים שלא עברו לליברמן או לכהנה – שהדרך עליה מצהירים המובילים בסקרים מן המרכז והשמאל היא דרכה של העבודה מאז מפאי ואחדות העבודה והשומר הצעיר.