23/2/2012 יום ה' בשעה 17:00 בהשתתפות: ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר
26/2/2012 יום א' בשעה 18:00 בהשתתפות ח"כ יצחק (בוזי) הרצוג
15/3/2012 יום ה' בשעה 18:00 בהשתתפות: ח"כ ברוורמן אבישי

המפגשים יתקיימו במשרדי המחוז, סמוך למפגש ישלחו הזמנות.

"חוג חיפה" כמובן מברך על היוזמה. אנו מקווים כי תימצא הדרך לשתף גם את החברים באירועים אלו, ולאפשר שיח פורה.

המחנה החברתי ניצח. דווקא בימים סוערים אלו, שווה להתעכב על הדומה בין עמיר פרץ לשלי יחימוביץ'. העיסוק התקשורתי הצהוב והאגו של הנוגעים בדבר, עלולים להשכיח את העובדה שכאן רב הדומה על השונה. יחימוביץ' הצטרפה למפלגת העבודה בעקבות נצחונו עמיר ב-2006. שניהם מקדמים את השיח החברתי, ועומדים באותו צד של המתרס כאשר סוגיות חברתיות הן על הפרק. שניהם התנגדו לכניסה של מפלגת העבודה לממשלת ביבי-ליברמן. שניהם קיימו אופוזיציה חשובה ואחראית למנהיגותו ההרסנית של ברק במפלגה.

אבל עם כל האופטימיות על הרוחות החדשות הנושבות במפלגה, אסור לנוח על זרי הדפנה. המהפך עוד לא הושלם. אומנם עמדת היו"ר היא עמדה מאוד משמעותית, ומקנה סמכויות גדולות (מדי) למי שמכהן בה, אך הניסיון מלמד ששאר המנגנון של המפלגה (ועידה, מחוזות, סניפים) יכול לגרום צרות צרורות לעומד בראשה. במקרים רבים הביא מנגנון עוין לסיום תפקידו של היו"ר בטרם עת: מצנע ופרץ יוכלו להעיד על כך.
כעת נוצר מצב אנומאלי במפלגת העבודה. המנגנון נבחר ב-2008, בימים אחרים (תקופת ברק). לכן אין הלימה בין המנגנון לבין היו"ר. במילים אחרות, המתפקדים אמרו חד משמעית, סוציאל-דמוקרטיה, וכך נבחר היו"ר. אבל המנגנון לא מייצג את הרוח הזאת. לכן לא יהיה מנוס ליו"ר החדשה, אלא לבצע הליך של בחירות לצורך רענון השורות בסניפים ובוועידה.

ומה כל זה אומר על חיפה?

גם בחיפה חשוב לייצר כוח פוליטי סוציאל-דמוקרטי מקומי משמעותי. כוח זה ישמש כפה למאות הפקודים החדשים במחוז. רובם (והם הוכיחו זאת בפריימריז) מחוייבים לאג'נדה סוציאל-דמוקרטית.

אך טבעי שחוג חיפה, אשר לאורך כל השנים דחף פוליטיקה סוציאל-דמוקרטית, יהיה בין המארגנים של המהלך הנ"ל. בימים אלו אנחנו מקיימים כינוסים, בשותפות תא הסטודנטים אופק חיפה, המשמרת הצעירה, וכוחות חדשים במפלגה, על מנת לייצר כוח מקומי אפקטיבי. יש לנו את הניסיון והיכולת הארגונית לעשות את זה ברמה המקומית.

חג אורים שמח!

האתגר הגדול יהיה להתאחד לאחר הבחירות, ולהמשיך את תהליך רענון המפלגה. יש לבצע בחירות לכל מוסדות המפלגה, על מנת שישקפו את הפנים החדשות של מפלגת העבודה. יש להעמיק את הדמוקרטיה במפלגה ולאפשר השפעה אמיתית למתפקדים. בטעות, יש כאלו המחשיבים את הבחירות לתפקיד היו"ר, כפסגת החגיגה הדמוקרטית. זה לא אמור להיות כך, בטח לא במפלגה סוציאל-דמוקרטית. מעורבות המתפקדים צריכה להישמר במשך כל הקדנציה של היו"ר.

האמת היא שפריימריז אישיים המוניים, חושפים דווקא הרבה מהחולאים של הדמוקרטיה. הפתרון לכך, בניגוד לעמדתם האליטיסטית של מצנע וברק, אינו הוספת סמכויות למנהיג על חשבון המתפקדים. הכיוון הנכון הוא העמקת הדמוקרטיה, עידוד המעורבות של המתפקדים, ויציקת תוכן להירארכיה המוסדית של המפלגה. סניפי מפלגה אמורים להיות גוף שוקק חיים, עם תחלופה ועם השפעה. אנחנו חיים בעידן בו ניתן לשתף ולהפעיל אלפי אנשים. מחאת האוהלים היא עוד דוגמא לכך. מפלגת העבודה התברכה בעשרות אלפי מתפקדים אידיאולוגים המשוועים לתפקיד משמעותי.

לענייננו, שלי יחימוביץ' היא האישה הנכונה כיום למפלגת העבודה. היא מייצגת פוליטיקה אחרת, רעיונית, ערכית ולא מזגזגת. ביכולתה לשקם את האמון בין מפלגת העבודה לציבור. אין פלא בכך שהיא זוכה לתמיכה רחבה בציבור. זה נובע מכך שיש לה תכונה שאבדה להרבה מהפוליטיקאים שלנו: מאמינים לה. גם שמתנגד לעמדותיה, יודע שהיא מונעת מאידיאולוגיה ולא מאינטרסים אישיים.

האידיאולוגיה שלה, סוציאל-דמוקרטיה, היא האידיאולוגיה הנכונה, והיא רלוונטית יותר מתמיד. היא הצטרפה למפלגה כאקט של תמיכה בעמיר פרץ אשר הסתמן כהבטחה גדולה למחנה החברתי. היא פועלת כל השנים כמחוקקת חרוצה ואפקטיבית. היא העבירה עשרות חוקים הנוגעים רובם לשיפור תנאי העבודה. היא גילתה נאמנות למפלגה גם כאשר מצאה את עצמה בעמדת מיעוט. היא התנגדה לכניסה לממשלה, ותמיד התייצבה בצד הנכון של המתרס כאשר נושאים סוציאל דמוקרטים היו על הפרק.

הבחירות הללו הן בחירות על אג'נדה, ועל ערכיות-אמינות. קודם כל אג'נדה. שלא נתבלבל, למרות הדמיון בנושא המדיני, ישנם פערים משמעותיים באג'נדה החברתית של המועמדים. עמרם מצנע, איש יקר ואמיץ, בהיותו ראש העיר חיפה, דחף להקמת הקניונים הגדולים בעיר. מה שהביא לקריסת מרכז העיר והפרטת המרחב הציבורי. מצנע אישר את הקמת מגדלי חוף הכרמל, אשר מעבר להיותם פשע ארכיטקטוני, הם דוגמא להתעמרות ההון בתושבי השכונות המוחלשות (השוכנות לידם). בדומה לברק וליברמן, מצנע תומך בביטול/צמצום הפריימריז. הוא התבטא על עמיר פרץ שהוא מ"פלנטה אחרת". ולא נראה שריכוזיות ההון מטרידה אותו. כל זה אינו מקרי; מצנע הוא הסמן הימני מבחינה חברתית של המועמדים.

גם בנושא הערכיות והאמינות, יש לנו מועמד בעייתי. מי ששמר על זכות השתיקה בנושא עמותות ברק, מי שתמך והצטרף בעצמו לממשלת הימין של ביבי-ליברמן (מהלך שהיה הזוי והרסני מבחינת מפלגת העבודה), מי שתמך באהוד ברק לראשות המפלגה, לא יכול היום לבוא על תקן של מושיע ומחדש. הרצוג, איש יקר ורב פעלים, היה שותף ליותר מדי טעויות אשר פגעו אנושות באמון הציבור במפלגה. הרצוג לא יביא בשורה, כי הציבור פשוט לא יאמין לו.

עמיר פרץ הוא המועמד הקרוב ביותר לשלי מבחינת האג'נדה. הוא כבר היה שם, בתפקיד היו"ר, וסיים בקול ענות חלושה. מי שהפיח תקוות כה רבות, חייב לשאת באחריות גם לאכזבה שחולל. לזכותו ייאמר שהוא פעל ועדיין פועל מתנאי פתיחה ירודים יחסית לשאר המועמדים. כל זה לא משנה את השורה התחתונה האומרת, שיכולתו להשיג תמיכה בקרב הציבור הרחב מוגבלת. עמיר הוא נכס חשוב ל"עבודה", אבל מן הראוי שיפנה את קדמת הבמה למי שהוא עצמו הביא למפלגה, והיחידה שיכולה להציע בשורה בעת הזאת. ב-12 לספטמבר בוחרים את שלי, ומציעים בשורה חדשה למדינת ישראל.

כולם מוזמנים לבוא לשמוע ולהשמיע. את רוב המפגש נקדיש לשאלות שלכם.

לפרטים נוספים: נילי – 054-6735339

הרשמו כאן כדי להבטיח את מקומכם:

https://spreadsheets.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dFYzZHVsakJyWTN6X3paWXBOanhORVE6MQ

מפת הגעה:
http://maps.google.com/?ll=32.787879%2C34.968495&spn=0.002611%2C0.004823&z=18

בוז'י פתח בהבעת חשש גדול מהעומד לפתחנו בספטמבר הקרוב. אין לו ספק שתוצאת ההצבעה באו"ם תהיה הכרה בינלאומית במדינה פלשתינית, גם אם קומץ ממדינות המערב יעמוד לצידנו. הכרה בינלאומית תיצור עובדות חדשות בשטח העלולות לגרום לאינתיפדה שלישית ולבידודה של ישראל. הפתרון לדעת בוז'י הוא הקדמת תרופה למכה: הכרה ישראלית בקיומה של מדינה פלשתינית, בתנאי שהפלשיתינים יישבו מיד לשולחן המשא ומתן לדיון על בסיס גבולות 67 עם תיקוני גבול וחילופי שטחים. בעקבות טענת אחד המשתתפים בדבר ישיבתו הארוכה מדי של בוז'י בממשלה, תוך מתן לגיטימציה לפעולתה, טען בוז'י שבתחילת הקדנציה עמד נתניהו בפני הסכם עם הפלשתינים, והתחושה היתה שהנה יש תזוזה בכיוון הנכון. כמו כן, הדגיש בוז'י, בזמן ישיבתה של מפלגת העבודה בממשלה לא עבר ולו חוק אחד מבית היוצר של ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו. כעת אנחנו רואים איך עובר חוק אחרי חוק של הימין בכנסת ואין מי שיבלום אותם. לבסוף הודה בוז'י, שאכן היה לו קשה מאוד לעזוב את משרד הרווחה, משרד שהקדיש לו שנים רבות ובו קידם תוכניות חברתיות שונות.

בנושאי חברה הציג בוז'י את הספר שכתב: "תכנית עבודה, מתכון לרווחה כלכלית", ושטח בפני חברי החוג את משנתו הכלכלית-חברתית לסגירת פערים. בוז'י סיפר שביקר באוהלי המחאה על בעיית הדיור והתקבל שם באהדה. כמו כן ציין שבעת פתיחת הקמפיין שלו, לפני כשבועיים, שמח לראות בין תומכיו נציגות של כל המגזרים בארץ, החל משדרות והגליל וכלה בתל-אביב.

בנושא הפנים-מפלגתי אמר בוז'י, שלדעתו הוא המועמד המתאים ביותר לכהן בראשות המפלגה, משום נסיונו הרב והמקיף ויכולתו לפשר ולגשר בין כל המועמדים. ובנוגע להתרחשויות החוץ-מפלגתיות, בוז'י חוזה שקדימה תפנה יותר ויותר ימינה – במיוחד אם מופז יהיה בראשונה, ולכן למפלגת העבודה יהיה מקום חשוב ביותר במפה הפוליטית כמפלגה היחידה שהיא סוציאל-דמוקרטית ויונית.

המפגש יתקיים ביום ראשון, 17.07, בשעה 19:00, בסניף מוריה, רח' מוריה 91, חיפה