אני שמח להודיע שסטודנטים מחיפה עומלים על הקמת תא סטודנטים של מפלגת העבודה באוניברסיטה. היום, יום ראשון ה8.11 בשעה 20:00 בבית קפה "קפאין" ברחוב חורב יתקיים המפגש הראשון. לכל המעוניין לקחת חלק ולעזור נא לפנות ללירון 0546738802.
כולי תקווה שהתא יפרח ויצליח להביא עוד צעירים להיות פעילים במפלגת העבודה באיזור חיפה.

עובדי "כללית רפואה משלימה" ממשיכים במאבק הצודק על זכויותיהם. והפעם נתמוך במשמרת שביתה במרפאת ארמון בחיפה ( רחוב הנביאים 18 מגדל ארמון קומה 4) ביום חמישי 29.10.09
בשעה 9:00

המצב כיום:
· מטופל לא הגיע? העובד לא מקבל שכר!
· המשמרת לא מלאה? גם השכר לא מלא!
· המשמרת חלה ביום חג? העובדים לא מקבלים שכר!
· מטפל חולה? הוא לא מקבל שכר!
· מטפל יוצא לחופש? הוא לא מקבל שכר!
· ההנהלה נותנת הנחה למטופלים? חלק משמעותי מההנחה יורד משכר המטפל!
· עובדות המשרד, פקידות ומנהלניות, מקבלות שכר שעתי נמוך מאד שאינו משקף את תרומתן המכריעה להצלחת החברה. הן נסמכות על בונוסים כדי לגמור את החודש ואף הן לא יודעות מה תהיה השורה התחתונה בתלוש השכר שלהן!

המאבק הוא למען:

§ תשלום שכר קבוע ויציב
§ העלאת שכר לבעלי השכר הנמוך
§ הסדרת התנאים הסוציאליים
§ עיגון ההסכמות בהסכם קיבוצי
§ דרישה מההנהלה להכיר באיגוד ולקיים איתו למו"מ

פרטים נוספים באתר שלהם: http://www.facebook.com/l/02da7 ;www.workers.org.il/mashlima/

לפרטים נוספים: דורון – 0523268923

לשר יצחק הרצוג שלום,

כדורגלן העבר אלון מזרחי סיכם פעם משחק של קבוצתו במלים הבאות: "נשארנו בעשרה שחקנים, היינו בפיגור שלוש אפס, ולמרות הכל הפסדנו".

מצבה של מפלגת העבודה, לעומת זאת, גרוע יותר. אצלנו הקבוצה נשארה בשבעה שחקנים והקפטן מתמסר עם הקבוצה היריבה. ונשאלת השאלה מה עושים כעת כשברור לכל שאין עוד דרך לנצח במשחק הזה.

בעיתון הארץ דווח כי אתה וברוורמן דרשתם מברק להתניע תהליך מדיני. בסוף השבוע אמרת בטלוויזיה "עכשיו ראש המפלגה צריך לתת תשובות". כל אלה סימנים לכך שאתה מתלבט אם להמשיך עם ברק או לפרוש מהממשלה.

ההתלבטות, כך אנו מנחשים, אינה רעיונית. כולנו מסכימים שמה שאהוד עושה כבר עבר כל גבול מבחינה רעיונית וערכית. מכאן שההתלבטות שלך היא וודאי פוליטית.

איננו מזלזלים בשיקול הפוליטי וגם איננו מתיימרים לנתח את המצב הפוליטי טוב ממך ומיועציך הנבונים, אך אין ספק בליבנו שפרישה של מפלגת העבודה מהממשלה היא הצעד הנכון בעת הזו למען המדינה ולמען המפלגה. התפטרות שלך על רקע תביעה לפעולה מדינית אינה נסיגה לפינה אחורית והרמת ידיים, כי אם קריאה לפעולה והתייצבות בעמדת הנהגה והובלה במרכז הבמה הפוליטית.

בברכה

הנהגת חוג חיפה של מפלגת העבודה

תנועת הנוער העובד והלומד בוחרת כל שנה מחדש לשמר את זכרונו ומורשתו של רבין, תוך הצפת השאלות הקשות והנוקבות על התקופה שקדמה לרצח ועל השפעת הרצח על הדמוקרטיה הישראלית.

השנה, בנוסף לפעילויות הרגילות (פעולות חינוכיות בסניפי התנועה ובבתי"ס, מבצעי צמתים ועוד), בחרנו להקים ארבעה עשרה מוקדים בארץ של אוהלי 'זכור'.

האוהל החיפאי יתקיים ב25-27/10 , שבוע של יום הזיכרון הממלכתי ,כאשר במהלך שלושה ימים יפעל האוהל כל שעות היום בגן של האודיטוריום העירוני.

באמצעות תערוכה העוסקת בתחנות שונות בחייו של רבין, בסקירת התקופה שקדמה לרצח, המאבק על השלום והפגיעה בדמוקרטיה, אנו מקווים לעורר דיון ציבורי ערכי בסוגיות השונות.

מדריכי האוהל הינם חברי תנועת הבוגרים של הנוע"ל, חברי קיבוץ המחנכים העירוני חיפה.

לאוהל מוזמנים חניכי תנועות הנוער השונות, תלמידי בתי הספר, פלוגות מג"ב, וועדי עובדים, קבוצות גמלאים ועוד.

באוהל יתקיימו מפגשים של בני נוער יהודים וערבים בני העיר חיפה.

בשני הערבים בהם יהיה האוהל פתוח יתקיימו אירועי תרבות לציבור הרחב :

ב 26/10 יום שני בשעה 19:30 שירה בציבור "שרים וזוכרים שלום" בהשתתפות אומנים וחבורות זמר מהעיר, בני נוער ומבוגרים.

ב27/10 יום שלישי בשעה 19:30 פאנל בנושא "חינוך לאי אלימות", בעקבות החודשים האחרונים שהיו רווי אלימות , ננסה לשרטט את הקשר בין רצח רה"מ יצחק רבין לאלימות הגוהה היום ונשוחח על ההתמודדות השונות ביחס לחינוך לאי אלימות.

האוהל פתוח לציבור הרחב ומותאם להגעת יחידים, משפחות וקבוצות מאורגנות.

rabin2009

שלום,

ב- 08/11/09 תקיים קבוצת הארבעה מפגש של הבמה הדמוקרטית, לדיון בעניינים שעל סדר היום.

הבמה הדמוקרטית היא מסגרת בה נוכל להחליף רעיונות, לשמוע ולהשמיע, ואמצעי להתמודד עם האתגרים שלפנינו, ואלו שעוד נכונו לנו.

אשמח מאוד לראות אותך בכנס.

יודגש, שמפאת חוסר מקום, הכניסה תתאפשר רק למי שיאשרו את השתתפותם במייל חוזר.  ecabel@knesset.gov.il

אבקש לציין את מספר הטלפון באותו מייל, כדי שנוכל לעדכן במקרה הצורך.

הכנס יתקיים בבית ציוני אמריקה בת"א, בשעה 17:30.

בברכה ובידידות,

ח"כ איתן כבל

לא כל יושב ראש ועד עובדים זוכה לתביעת דיבה אישית בסך שניים וחצי מליון ש"ח מהנהלת החברה בה הוא עובד. אריה גור, ככל הנראה יושב ראש ועד עובדים מצטיין, זכה פעמיים! בנוסף לתביעה לעיל, שהגישה הנהלת החברה לאוטומציה בראשות משה אלקסלסי, לפני כשלוש שנים בבית הדין המחוזי בירושלים, הגישה ההנהלה תביעה נוספת – והפעם פלילית (!) על איומים והוצאת דיבה בבית משפט השלום בחיפה.

ומעשה שהיה כך היה. כחודש לאחר הגשת התביעה בירושלים הסתבר לאריה שהחברה, הגובה את דמי החברות בועד העובדים מכל העובדים מידי חודש בחודשו, לא העבירה את הכסף אותו גבתה לקופת הועד. היה ברור לאריה, שזה נסיון נוסף, לאחר הגשת התביעה בירושלים, ל"חנוק" את הועד מבחינה כלכלית, ולא לאפשר לו כל פעילות.

אריה לא נבהל, הוציא מכתב לעובדי החברה, וזה לשונו:
"לרפי ליטמן שלום,
נודע לנו היום שלא העברת לועד העובדים כספים שנוכו מהעובדים מחודש ינואר 2006.
באפשרותך להעביר את הכספים עד לבוקר יום רביעי לחודש מרץ 2006.
אם לא כן, אגיש נגדך וכנגד יו"ר החברה מר משה אלקלסי תלונה בצהרי יום רביעי במשטרת ישראל בעוון גניבה.
אריה גור
יו"ר ועד העובדים"
מיותר לציין שהכספים הועברו כבר למחרת לקופת הועד. אלא שבנוסף הזדרזה ההנהלה והגישה נגד אריה קובלנה פלילית על איומים והוצאת לשון הרע, קובלנה ממנה זיכה אותו אתמול בית המשפט בחיפה מכל וכל, תוך שאינו חושך את שבט ביקורתו מהנהלת החברה.

סוף טוב הכל טוב? לאו דווקא. אמנם אריה זכה בשני המשפטים, אך בלחץ המאבקים נשבר הועד, רובו עזב את החברה, בעוד הנהלת החברה לאוטומציה, בראשותו של משה אלקסלסי, עדיין מנהלת את החברה. כל זאת בגיבויה המלא של ההסתדרות, שהרחיקה את אנשי הועד מכל פעילות, ואיפשרה למעשה את התפרקותו. קריאתו של השופט נועם סולברג, בעקבות זיכויו של אריה גור בבית המשפט המחוזי בירושלים, להתערבותם המיידית של שר הפנים ושר האוצר במעשיה של הנהלת החברה – עדיין לא זכתה לתגובה …

פרטים נוספים על פסק הדין, בעיתון גלובס:
ביהמ"ש: אין פסול באיומו של אריה גור להתלונן במשטרה נגד הנהלת החברה לאוטומציה
בית המשפט זיכה מכל אשמה את גור, יו"ר ועד העובדים לשעבר של החברה לאוטומציה, ומתח ביקורת על בחירתה של החברה לפתוח בהליכים פליליים נגדו
20/10/2009, 17:34 איתי רום
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000506828&fid=829

19 באוקטובר 2009

חברי הסיעה היקרים

שלום לכם,

אני מבקש להודיע לכם על סיום תפקידי כיושב ראש סיעת העבודה בכנסת. את הישיבה הקרובה – שאמורה להתקיים היום – אין בכוונתי לנהל. אשתתף לצד החברים האחרים כחבר מן המניין.

בכוונתי לכנס מסיבת עיתונאים היום בצהריים כדי להסביר לציבור הרחב את המניעים מאחורי ההחלטה שלי.

מאז נבחרתי לתפקידי, לא ידעתי רגע אחד של נחת. לא במישור הפנימי ולא במישור החיצוני. אתחיל פנימה. הסכמתי להיכנס לתפקיד בתקווה שהיותי חדש בזירה והיותי חף ממשקעים של איבה שהתנחלו בקרב חברי הסיעה, יאפשרו לי לשמש מעין מגשר ומשכין שלום.

בישיבת הסיעה הראשונה שבה נבחרתי נכחו 12 מתוך 13 החברים. מאז לא ראיתים יותר כקבוצה. או שישיבות בוטלו מחוסר עניין או שהתקיימו בהרכב חסר. לא אחת ישבתי במרכז השולחן, בודד במערכה, ממתין עד בוש להופעתם המהוססת של החברים. שני אישים היו עדים לרגעים האלה של מבוכה: יצחק רבין בצד אחד ודוד בן גוריון בצד השני. שני ראשי ממשלה לשעבר מטעם התנועה, שאילו דיוקנותיהם התלויים על הקיר יכלו לדבר, הם היו משחררים זעקה גדולה.

הפיצול פגע בתפקוד הסיעה ובדימוי הציבורי שלה. לעתים היינו שתי סיעות,לעתים אף היינו שלוש. כולן חברות בתנועה בעלת היסטוריה מפוארת שספרים ואנציקלופדיות חוברו עליה בארץ ובעולם.

אילו התגשמו תקוותי במישור החיצוני, יכולתי איכשהו להשלים עם המצב הפנימי. לצערי, כל ההבטחות לקידום מעמדה של ישראל בעולם נכזבו. מאז כינונה של הממשלה החדשה, ישראל סובלת מנסיגה קורעת לב במעמדה הבינלאומי. הבטחנו לעולם ולעצמנו הורדת מאחזים – לא קיימנו. הבטחנו הקפאת התנחלויות – לא קיימנו. הבטחנו להפוך כל אבן כדי לחדש את תהליך השלום – לא קיימנו.

התוצאה היא שיתוק שפגע במעמדה של המדינה ברחבי העולם ונטל את התקווה מהמוני ישראלים. זו הייתה סיבת קיומנו בממשלה הזאת: למנוע נפילתה של המדינה לידיהן של מפלגות קצה ימניות שיסבכו אותנו עם עולם ומלואו. ומה עשינו כדי למנוע את הגזירה? הסברנו והצדקנו ותירצנו ותוך כדי כך שקענו בפסיכוזה של צדקנות ורחמים עצמיים.

זו לא דרכה של העבודה. פנינו עורף למאות אלפים – שעל אף כעסם – הטילו עלינו אחריות אישית והיסטורית כדי לקדם את המדינה לחוף מבטחים. אחרי שתי מלחמות ואינתיפאדה אחת בעשור אחד בלבד, דומה היה שמגיע לישראלים קצת רוגע.

ריכוז האנרגיות האדירות בהדיפת המתקפה המדינית שיבש תקווה לשינוי סדרי עדיפויות בתוך החברה הישראלית. רק תהליך שלום אמיתי יביא להורדת המתח הביטחוני וזה יביא בתורו להשבת משאבים יקרי ערך שנלקחו כולם מהשירותים החברתיים. גם השנה, בהשתתפותה המלאה של העבודה, נפגעו השירותים האלה כאילו היו רחיים על צווארה של המדינה.

נמאס כבר להצדיק כל עוולה וכל אי צדק חברתי בצרכים הגוברים של הביטחון. די לראות את המצב בכיתות ואת רמת החיים העלובה בישובי פריפריה יהודים וערביים ואת הרחבת הפערים הנוראיים כדי לייחל להתקוממות חברתית שתשים קץ לסדר העדיפויות המשובש הזה.

לסיכום, אחרי חצי שנה בתפקידי כיושב ראש סיעה שחברה בקואליציה הזאת, איני איש של בשורה. כל אחד מאיתנו חייב להביט לעיניהם של אלה ששלחו אותו ולשאול את עצמו: האם מילאתי המשימה שהוטלה עלי?

בכל הקשור אלי, התשובה היא שלילית. בנסיבות הקשות אליהן נקלעה המפלגה, לא הצלחתי להשכין שלום בית ולא הצלחתי לקדם את הצדק החברתי והצדק המדיני שחרטתי על דגלי כשהתייצבתי בפני הבוחרים.

לפיכך אני פורש מראשות הסיעה ומשיל מעליי באותה הזדמנות את האחריות שנובעת מהתפקיד. אני מאמין שרק כך אוכל למלא את המשימות שנטלתי על עצמי. אני נשאר נאמן למפלגה ולהחלטותיה אך מעתה אבחן את דרכי על פי מצפוני ואפעל על פי השקפת עולמי. אם הממשלה תקדם את היעדים המרכזיים כפי שהתחייבה, אתמוך בה. אם תפעל נגדם, אפעל נגדה.

בברכה

חבר הכנסת
דניאל בן סימון

ח"כי סיעת העבודה הנכבדים,

בשבוע שעבר שברה מפלגת העבודה את כל שיאי הטפשות והגיחוך, כשארבעת המורדים ושלי יחימוביץ בראשם הסתערו כמוצאי שלל רב על אהוד ברק על שביזבז מיליון שקל מקופת הציבור, אבל איש לא אמר מלה על כך שאותו אהוד ברק אישר בהיחבא ביזבוז של עשרות מיליוני שקלים על דירות וכבישים בהתנחלויות.

אם הבזבוז כואב לכם – אז הבזבוז בהתנחלויות גדול עשרות מונים מאשר במלון בפאריס.

ואם טוהר המידות בראש מעיינכם – אז התרמית כלפי מצביעי העבודה בחיזוק ההתנחלויות גרועה שבעתיים מהזמנת חדרי מלון מפוארים.

למתבונן מהצד נראה כאילו איבדתם כולכם את היכולת להבדיל בין עיקר לטפל.

נחוצה אמירה של אחד בלבד מקרב השמונה שאינם במורדים כדי לעצור את העגלה הזו הדוהרת לתהום. אחד שיקום ויאמר: עד כאן!!! מפלגת העבודה לא נכנסה לממשלה כדי לתמוך ברעה החולה של ההתנחלויות. אחד שיקום ויאמר: אם לא תיעצר הטפשות הזו – אני חובר לארבעת המורדים.

כל אחד שיעשה זאת יקנה את עולמו ברגע אחד ויעשה שירות גדול למפלגת העבודה ולעם ישראל. החל מאבישי ברוורמן שהגיע בתור תקווה גדולה ותראו איפה הוא עכשיו, דרך אורית נוקד שלא עשתה דבר בכל שנותיה בתפקיד ואולי הגיעה השעה שתעשה, בוז'י שעוד מקווה להיות ראש ממשלה ביום מין הימים, מתן שתמיד נראה שנותר איש עם יושרה למרות השנים הארוכות בפוליטיקה, ואפילו שלי יחימוביץ שלא מוכנה לשמוע דבר על ההתנחלויות, למרות שהן הגורם ההרסני ביותר מבחינת בזבוז משאבים שיכלו ללכת לרווחה.

לא ספרתי את ברק, כי לדעתי הוא מקרה אבוד, וגם לא את בן שמחון ופואד – מטעמים ברורים.

ונותר לנו אחרון חביב ח"כ דניאל בן סימון.

ח"כ בן סימון היקר, הבט סביב ותראה שבעצם איש מלבדך לא יעשה את העבודה. אתה יודע זאת וכולם יודעים זאת. לכן העיניים נשואות אליך בלבד. ההתנחלויות הן נושא ראוי להנחת אולטימטום על השולחן. לא אני צריך להסביר לך למה. חזור אל שלל המאמרים שכתבת בימי חייך ותיווכח בעצמך. לא בכל יום מזדמנת לפוליטיקאי אפשרות להתוות בקולו מהלך מכריע, ואני מתאר לעצמי שזה מפחיד ולא קל, במיוחד לאדם כמוך שנראה רגיש ובעל נפש יתרה. על כן אומר לך רק זאת: חזק ונתחזק למען עמנו ולמען ערי אלוהינו, ותהיה זו שעתך היפה ביותר.

בברכה

נעם ברקוביץ
חבר חוג חיפה במפלגת העבודה

"אחרי החגים" ביום רביעי, ה14.10 חוג חיפה התכנס בבית פינסקי, סניף מפלגת העבודה, מוריה 91.  כנראה שרבים מחברי החוג היו עסוקים בלמלא אחר כל המשימות שדחו עד אחרי החגים  כי רק 10 אנשים, יקרים מפז, הגיעו למפגש.  למרות המספר היחסית קטן הגיעו החברים מוכנים למפגש.  במפגש דנו בהצעה של חבר החוג, אברום דגני – מחנה חברתי ציוני – מח"ץ.

אברום פתח את המפגש וחידד את הרעיונות מאחורי מח"ץ ואת מה שהביא אותו לחשוב עליהם.  המשכנו בסבב בו חברי החוג אמרו את אשר על ליבם.  הרבה הסכימו עם העקרונות אבל היו להם הערות קטנות, שאלות והבהרות.  הרעיון העיקרי מאחורי  מח"ץ הוא הסמנטיקה.  העמדות והעקרונות לא שונים מאוד מדברים שנשמעו בעבר.  מה שכן חדש זה השימוש במונחים "נכונים" יותר… לדוגמא – אברום טוען שה"סוציאל"  ב"סוציאל דמוקרטיה " מעלה להרבה אנשים בארץ מחשבות על סוצאיליזים ובולשיביזים.  למרות שאנשים רבים מסכימים עם העקרונות או הדרך ה"סוציאל דמוקרטית" הקונוטציה השלילית לסוציאליזים דוחה את אותם אנשים… למרות זאת אברום טוען שעדיף להשתמש במושג "חברתי" המשקף בתוכו את אותם עקרונות.  מושג נוסף שחסר בנוף של הצד השמאלי של המפה מזה זמן מה הוא "ציוני".  במפגש מושג זה העלה דיון ארוך.  השאלה האם ניתן להשתמש במושג זה ומה משמעותו היום וכו'.  בסופו של דבר חברי החוג תמכו ביוזמה של אברום. אברום מצידו הודיע שימשיך לקדם את היוזמה וישלח עותקים ממנה גם לחברי הכנסת.

כמו כן הועלתה הבעיה של החוג בגיוס עוד חברים ובקידום הרעיונות שלו.  הועלו מספר הצעות לפעילות יותר אקטיבית אבל רוב הנוכחים טענו שזקוקים לעוד צעירים.  בסופו של דבר תמכו החברים ביוזמה לפעילות אך טענו שבמתכונת הנוכחית יהיה קשה להביע את הרעיונות לפעולות ולכן צריך יותר צעירים… הוזכר גם השיתוף פעולה עם המכללה החברתית כלכלית בסדרת ההרצאות והצורך להגדיל את הפרסום ואת מספר המשתתפים…

סה"כ יש הרבה "עבודה" אחרי החגים… בעיקר להביא עוד דם חדש וצעיר שיהיה מוכן לפעול למען אותם ערכים שהחוג מייצג.