הבחירות המקומיות בפתח וכמובן שאנו דוגלים בכך שעלינו להיות מעורבים במערכת בחירות זו. מאוד הייתי רוצה לשמוע את התגובות שלכם – לגבי התנהלות החוג בבחירות אלו.
האם עלינו כחוג לעודד את החברים להצביע עבור מועמד כזה או אחר או רק לתת מידע לגבי כל המועמדים לראשות העיר ושכל חבר יבחר בעצמו (דבר שכמובן יקרה בסוף כי כל אחד בסופו של דבר יעמוד לבד בקלפי)?
כחברים במפלגת העבודה, האם עלינו להצביע לרשימה של המפלגה שלנו?
במצב זה אנו נשארים נאמנים לביתנו, אך האם מפלגת העבודה ברמה המקומית זהה למפלגת העבודה ברמה הארצית?
האם כחברים במפלגת העבודה תהיה לנו יותר השפעה על נציגים מהמפלגה במועצת העיר?
האם כחוג עלינו להודיע על תמיכתנו במועמד מסוים (בין אם הוא ממפלגת העבודה, ובין אם לאו)?
אני מקווה שלא משנה מה תהיה ההחלטה של החוג, נהיה מעורבים במערכת הבחירות המקומית ונוכל להשפיע ולשנות דברים בעיר…
שלום לכולם!
לדעתי חשוב ביותר להכיר באופן אישי ומקרוב את המפה הפוליטית של העיר חיפה. דבר זה נחוץ לא רק כדי להיות מודעים למתרחש מסביב אלא גם כדי לעזור למפלגת העבודה לחזור ולתפוס את מקומה כמפלגה מובילה בעיר. לא ניתן יהיה לבדל את המפלגה ולהבין את ההבדלים בינה לבין הרשימות האחרות מבלי להתמודד איתן ולהבין במה כל אחת דוגלת.
בנוסף להתמודדות עם הרשימות האחרות הרצות בבחירות המקומיות, חשוב לדעתי להכיר באופן אישי כל מועמד לראשות העיר. ולא רק להכיר, אלא לעמת אותו עם הבעיות והשאלות המציקות לכולנו. אי לכך אני חושבת שזו חובתו הטבעית של חוג-חיפה לארגן מפגשים עם המתמודדים לראשות העיר ונציגי רשימות אחרות – באמצעות חוגי בית שיתקיימו כל פעם בדירתו של חבר אחר מן החוג.
בסופו של התהליך ולקראת הבחירות שיתקיימו ב-11.11, ניתן יהיה לעשות הערכה מחדש, ורק אז להחליט האם אנחנו מעוניינים לתמוך במועמד זה או אחר לראשות העיר ואם בכלל.
להשתמע,
נורית פגי
שלום,
עמדה סופית ניתן לקבוע רק לאחר פגישה עם המועמדים, או הכרה
מעמיקה בתפיסת עולמם כדי שנראה במי מתאים לנו אידיאולוגית
לתמוך.
כמובן שבמקביל צריך לבדוק את התמיכה ברשימות לעיריה בהתאם
להזדהותנו איתם ו/או קבלת ייצוג הולם משלנו כפי שדובר במפגש
האחרון.
אברום דגני
שלום לכולם!
לכאורה, שאלה בעלת חשיבות לא קטנה בטווח הזמן הקרוב, אך בעיני שאלה מהותית בעלת השפעה רבה על ה”חזון” של החוג. למה אני רואה זאת כך? בעיני, לפחות, הפסול העיקרי בפוליטיקה של היום בכלל ובמפלגת העבודה בפרט היא תופעת “הרועה”, בה בעל אינטרסים כזה או אחר מוליך קבוצת “תומכים שלא מדעת” לפעול (ולהצביע, כשצריך) לפי ההנחיות שלו בלי להפעיל שיקול דעת אישי. נתקלנו בכך כמובן בפריימריס של עמי, ובצורה קרובה יותר בבחירות הפנימיות שנערכו לאחרונה. לדעתי, אנו צריכים להחליט בין שני כיוונים, בניסוח חופשי שלי:
1) פזילה לכיוון הפרקטי שאומרת “תמיד יהיו כאלה שלא יתעניינו ולכן עלינו לעזור להם להחליט ולגבש החלטה במקומם, הם כנראה יסכימו בשמחה ומי שלא יסכים ממילא רשאי לעשות כפי דעתו” (כך לדעתי בדיוק מציגים גם פואד וסביון את דרכי פעולתם)
2) להשאר נאמנים לעקרונות כמעט אוטופיים, לתפיסה שאומרת “אנחנו מאמינים שתפקיד הפוליטיקה ברמה האישית היא לא רק לספק לאנשים את המידע אלא גם לחנכם להתעניין כך שיוכלו לגבש דעה אישית ולפיכך אנחנו נתאמץ לא לעשות להם את החיים קלים ולספק להם אלטרנטיבות (כגון הצבעה מפלגתית “על עיוור”) שאפשרו להם להמשיך בבורותם הברוכה”
אני בעד אופציה 2 ולכן אני חושב שתפקיד החוג לקיים מפגשים עם המועמדים (לא רק של המפלגה) שניתן יהיה להכירם, לפתוח את המפגשים לכמה שיותר חברי מפלגה (לא רק חברי חוג) ואף לא רק חברי מפלגת העבודה, ולקוות שמועמד מפלגת העבודה יהיה מרשים ועמדותיו (שלו ושל רשימתו) רלבנטיות ונוגעות מספיק בבוחרים כדי להבחר (שאם לא כן, הבעיה היא של המפלגה בבחירת המועמד והמצע ולא של הבוחר בהצבעה לא נכונה).
אין לי ספק שהעמדה שלי לא עולה בקנה אחד עם מה שנהוג לחשוב שצריך לעשות בפוליטיקה של היום כדי לנצח. זה בודאי אומר, לדעתי, שבבחירות הקרובות בחיפה המפלגה תנחל מפלה בשיטה זו. זה יזכיר מאד את מה שעשינו בבחירות הפנימיות. “פוליטיקה אחרת”, אמרנו כבר?
מצטרף לדעתו של זיו, ובהליכה על אופציה 2 שהוא מציג. זו נראית לי הדרך המתאימה ביותר לרוח הדברים הנושבת בחוג כפי שראיתי עד כה.
כפי שהועלה ע”י מספר דוברים בסוף הפגישה האחרונה, ישנה גם דרך נוספת – שלישית, והיא להוות אופוזיציה פנימית במסגרת המפלגה.
כדאי, כפי שאמרו אחרים בשירשור זה, לקיים פגישות עם כל המועמדים.
בסיכום הפגישות אפשר יהיה להיפגש ולהחליט לגבי הבחירה בין הליכה בדרך השניה או השלישית.
אני מסכים לחלוטין עם דברי אברום וזיו.
חוץ מזה אין דומָה המחוייבות המפלגתית במישור הארצי לזו שבמישור המקומי.
המפלגה בת”א לא משפיעה ישירות על מצב הניקיון אצלי בשכונה, על הנחות הארנונה שאני מבקש ועל רמת הביטחון האישי שלי ברחוב. ראש העיר שיבּחֵר מאד משפיע על כך ומצידי שיהיה זה “מי שמספק הכי טוב את הסחורה”. בלאו הכי רוב הרשימות המוניציפליות כיום הן אל-מפלגתיות או על-מפלגתיות. לכן בואו גם אנחנו נתעלה מעל העניין המפלגתי ונחשוב קודם כל על טובת עירנו.
במישור הארצי ובשאלות של חברה, כלכלה, ביטחון ומדיניות חוץ הסיפור הוא אחר לגמרי ובשל כך הצטרפנו למפלגה הזו, כנראה..
בוודאי שצריך להצביע עבור מועמד המפלגה. ראש עיר מהמפלגה רק יכול
לחזק את החוג ואת המפלגה בעיר.
שלום לכולם,
היות ופוליטיקה מקומית (אפילו ועד בית), היא חלק מפוליטיקה צריך האזרח הטוב – ובודאי כל אחד מחברי חוג חיפה – לגבש עמדה. רצוי ומועיל שהחוג יסייע ב (א) איסוף מידע, כולל מפגשים והצגת שאלות למתמודדים והכרת הרשימות המתמודדים (ב) בסיוע לגיבוש עמדה, כולל נסיונות שכנוע הדדיים.
עצם ההחלטה למי להצביע היא אינדיבידואלית, בעיני גם באופן עקרוני אך בודאי מבחינה מעשית, מאחר וכל נסיון לכפות משמעת קבוצתית הוא נואל ומגוחך.
למפגשים יש שתי תכליות נוספות:
– אם אפשר יהיה להראות שהחוג יגרום לעליה בהשתתפות בבחירות
יהיה בכך הישג משמעותי, מאחר והנתונים מורים על ירידה די דרמטית בהצבעה.
- יש סיכוי לא מבוטל שמפגשים רבי משתתפים עם המועמדים יגרמו לחלקם לנקוט עמדות (לפחות הצהרתיות) שרצויות לנו.
שלום לחוג,
אני מצטרפת לדעתה של נורית. צריך לראות מה מציעים המועמדים ולאחר מכן כל אחד יחליט לעצמו. הבעייה היא הבטחות מראש של המועמד לחוד וקיומן לאחר הבחרו…. והמבין יבין.
לדוגמא אזכיר לכם את עמרם מצנע שעד היום באיזה שהוא מקום אני שומרת את הבטחותיו לפני ומה שקרה אחרי אנחנו יודעים.
צריך לחשוב חיובי ולהמשיך לפעול.
מיקה דגני
1 – חייבים לזכור שאנחנו הקמנו תנועה סוציאל דמוקרתית ושיש לנו תפקיד לאומי: ז.א. להפתח לכל מי שרואה עצמו מעורב חברתית
2 – השילטון המקומי מושחת יותר מהשילטון הארצי, אם אפשר לתאר דבר כזה. פירוש הדבר שהיום, השחיתות והמנהל הלא תקין הם אם כל הרעות
3 – אני לא רואה את עצמי כחברה בחוג, מצביעה בראש עיר ובשותפיו בשילטון ב – 5 השנים האחרונות שנתן מיליונים כבדים לפרחים שהם פגעו בנוף ובמרכם האקולוגי של העיר, המים שבוזבזו על שגעון של אדם שרואה עצמו כאסתתיקן…. לא שמעתי הרבה חברי מועצת העיר מתקוממים נגד הדבר הנוראי הזה
4 – באותה עת, ניצולי שואה אכלו בבתי תמחוי…
5 – יהיו כאלה שימכרו לנו את יונה יהב כבשר מבשרה של העבודה. ואני יודעת מפני ששמעתי אותו אומר: “אין מה לעשות! הקפיטליזם ניצח” ואני שאלתיו רק עם הוא ניצח גם משהו אחר חוץ מאת ויקי כנפו… אותה על בטוח ניצחו.
6 – אני מציעה לכולנו לשפוט אך ורק על פי תוצאת ועובדות ולא על פי בלה-בלה-בלה של מועמדים שאכלו בצלחת של יונה
ביי בלומה
לדעתי מטרת ההשתתפותת של תושבי העיר בבחירות היא אחת בלבד: להביא לראשות העיר ולמועצת העיר את האנשים שיביאו את השיפור הגדול ביותר לחייה של העיר.
(כמובן שאנשים שונים רואים באופן שונה את המושג “שיפור”).
מי שמקבל את העיקרון הזה, צריך להצביע לאדם המתאים גם אם הוא ממפלגה אחרת או מחוג רעיוני אחר. בכל הקשור לבחירות מקומיות, אני לא רואה שום בעיה להצהיר על כך שאבחר במועמד שאינו ממפלגת העבודה על אף שאני חבר בה.
לדעתי לא רק שצריך להפגש עם כל המועמדים, צריכים לדרוש מכל מועמד לפעול בכיוון הסוציאל דמוקרטי עליו החלטנו כמרכזי מבחינתנו, ומי שמסוגל לשכנע שהוא מוכן ללכת איתנו “הכי רחוק” בכיוון שלנו, לבנות שיתוף פעולה אמיתי עוד לפני הבחירות, הוא צריך להיות מבחינתנו המועמד המומלץ.
מה שמדאיג אותי בהקשר שלנו הוא שלא נתפשר יותר מידי מהר כדי להשיג תוצאות מהירות, כי אני מאמין שעל מה שנתפשר היום, לא נוכל לספר מחר שזה חשוב ושהתפשרנו כי … תירוצים … תירוצים … תירוצים.
אריה
שלום לחברי החוג.
חזרתי היום מחו”ל וגליתי להפתעתי ” פעילים” חדשים בחוג. יופי, זה סימן ממש טוב לחוג…. אבל:
כחבר מועצת העיר ויו”ר האופוזיציה בעיריית חיפה אני קובע, חד משמעית, שאין ממש כל קשר בין מפלגות הכנסת ל”מפלגות” מועצת העיר.
הקשר היחידי הסביר וההגיוני הוא הקשר שייצר ראש העיר הניבחר עם “עטיני” המימון הממשלתי בד”כ על ידי קריצות, במיוחד לשרי הפנים והאוצר שמה לעשות, הם לא ממפלגת העבודה.
כל השאר נמדד בקבלות עשיה בלבד. לדאבוני לפחות מתמודד אחד לא רק שלא קידם את עינייני העיר הוא ממש הזיק לה.
צבע הדגל, ירוק או אדום ממש לא חשוב בניהול חיי העיר. תבדקו למשל מה “עשה” ולמה גרם לעיר מי שנבחר לסגן ראש העיר מטעם הירוקים.
ועכשיו לגביי, כן אני אכן אמשיך לקדנציה נוספת ברשימה אל/על מפלגתית כשהדגל היחידי שאני נושא הוא דגל העשייה.
בודאי שאני רוצה וזקוק לקולכם. אבל אנא: אל נא תבחרו בי בגלל מוערבותי בחוג חיפה ותמיכתי בעמי אילון- אין לזה כל קשר להאם אני שווה את קולכם לטובת העיר חיפה. תשקלו רק מהיכן באתי ולאן אני הולך – פה, אצלנו בחיפה.
אתם מוזמנים להכנס לאתר ד.י ולבחון את מעשיי בחמש השנים שעברו.
http://www.d-y.org.il
שלמה גלבוע